הגברת הראשונה של האופרה הישראלית הונצחה ברחוב על שמה

סיפור חייה של אמה טאובר פרידמן אמו של קותי פרידמן, יכול לשמש השראה לסופרים ומחזאים רבים. טאובר, מחלוצות האופרה הישראלית, הייתה אחת הנשים המיוחדות והמרשימות שחיו כאן במאה ה- 20. לפני מספר ימים הונצח זכרה בעיר הרצליה שהייתה אהובה וקרובה לליבה מאוד.


הזמרת והמוסיקאית אמה טאובר הגיעה לארץ ישראל של טרום המדינה בשנת 1934 בהזמנת תיאטרון המטאטא והאופרה הארץ ישראלית של אז. אמה הגיעה מווילנה שבליטא (שכונתה "ירושלים ד'ליטה") מרכז יהודי חשוב ספוג תורה, תרבות ואומנות שנכחד בשואה.

אמה רכשה את חינוכה המוזיקלי בעיר זו וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כזמרת מחוננת בעלת קול עמוק ( מצו סופראן ) וערב במיוחד ובעלת כושר דרמטי רב ואישיות מלבבת וכובשת. על רקע זה ובגיל כה צעיר קיבלה את ההזמנה להופיע על במות הארץ, דבר שהציל בדיעבד את חייה.

נסיעתה הותירה בליבה געגועים עזים למשפחתה החמה, שהקשר עימה נותק בעקבות המלחמה. גורלה המר של המשפחה בשואה, כמי גם של רוב חבריה ושל קהילת יהודי ווילנה כולה, רדף אותה כל חייה. אחיותיה הצעירות, ליזה ופנינה שניצלו מהתופת הגיעו לארץ בתום המלחמה. והקימו משפחות למופת.

אמה אף היא הקימה משפחה למופת ובמקביל פיתחה קריירה מוזיקלית מרשימה. במשך שנים ארוכות הופיעה על בימות תיאטרון המטאטא, האופרה הישראלית בתפקידי מפתח וכן הוזמנה לא אחת להופיע מעל בימות האופרה ברחבי אירופה.
אמה הייתה ערה לגלי העלייה המציפים את הארץ ודאגה להופיע ולחנך עולים חדשים במעברות ובישובים המתהווים וכל זאת בהתנדבות.

היא העמידה דורות של תלמידים והקנתה להם בכל מאודה את אהבת המוסיקה והאומנות.
נפטרה בשנת 1973 ערב מלחמת יום כיפור, ובימים אלה הוסר הלוט משלט הרחוב הנקרא על שמה בהרצליה כציון להערכה לתרומתה הייחודית בתחום השירה ,המוסיקה והחינוך המוסיקלי בארץ.