קלאסיקה ואופרה - נשף מסכות של ורדי באופרה הישראלית אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 20/04/2024
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > קלאסיקה ואופרה > "נשף מסכות" של ורדי באופרה הישראלית
  כתבות אחרונות
במסגרת פסטיבל ישראל, מועלית האופרה 'מאדאם בטרפליי', בבריכת הסולטן בירושלים במסגרת פסטיבל ישראל, מועלית האופרה 'מאדאם בטרפליי', בבריכת הסולטן בירושלים

האופרה הישראלית מעלה את האופרה הישראלית מעלה את "דידו ואניאס" מאת פרסל

האופרה האופרה "יומו האחרון של האסתטיקן ההולל דון ג'ובאני", בתזמורת הקאמרית

"סיפורו של צאר סלטן", בהפקת בית האופרה סטניסלבסקי, מתארחת באופרה הישראלית

האופרה הישראלית מציגה עונה עשירה ל 2019-2018 האופרה הישראלית מציגה עונה עשירה ל 2019-2018

'דון קרלו' מאת ג'וזפה ורדי, באופרה הישראלית, מנצח דניאל אורן 'דון קרלו' מאת ג'וזפה ורדי, באופרה הישראלית, מנצח דניאל אורן

האופרה הישראלית מעלה את האופרה הישראלית מעלה את "חלום ליל קיץ", בינואר 2018

  לכתבות הקודמות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

"נשף מסכות" של ורדי באופרה הישראלית

מאת: שוש להב

האופרה "נשף מסכות", מאת ורדי, באופרה הישראלית. מנצח מאסטרו דניאל אורן ובימוי של מיכאל זנאנייצקי. אהבה אסורה, מזימות בשלטון ורצח. 22-7 בפברואר 2019 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') תל-אביב



 

 

 

האופרה הישראלית תעלה בחודש פברואר את האופרה האהובה, "נשף מסכות", מאת ורדי, בהפקה מרהיבה בניצוחו של מאסטרו דניאל אורן ובבימויו של הבמאי הפולני מיכאל זנאנייצקי. במרכז עלילת האופרה הידועה של ורדי,

חילופי זהויות, אהבה אסורה, מזימות וקונספירציות בשלטון, ששיאם התנקשות בעיצומו של נשף מסכות רב משתתפים.

 

נשף מסכות היא דרמה אינטנסיבית, שממצה כמה מהנושאים שורדי עסק בהם בכל האופרות שלו. קנאה, בגידה ונקמה מניעים את העלילה שמוכרעת בסופו של דבר על ידי גורל טרגי בלתי ניתן לעצירה. כמו ברבות מהאופרות של ורדי, האהבה האסורה מעולם לא מתממשת בשל המוסריות ותחושת החובה האישית והפוליטית של הגיבור, אך המידע הזה מתגלה מאוחר מדי. התשוקה והקנאה האנושית שוב גוברות על ההיגיון, ומובילות למוות עצוב ומיותר שיכול היה להימנע. מוטיב הגורל של ורדי נוכח בצורה חזקה גם כאן, כאשר המכשפה אולריקה חושפת את נבואת הרצח כבר בתחילת האופרה ואף רומזת לקהל מי עתיד לבצע את הרצח, כל זאת ,כמובן, בלי ידיעתו של הגיבור.

עלילת האופרה:

האופרה מגוללת את סיפורו של ריקרדו - מושל בוסטון, אשר מאוהב באמליה - אשת יועצו האישי, רנאטו. לקראת נשף מסכות העומד להיערך בקרוב, מגיעה לאוזניו של המושל אזהרה כי יש מזימה לרוצחו. הוא מתעלם מהאזהרות ובטוח באהבת עמו. גם מגדת העתידות אולריקה מזהירה אותו כי יירצח בקרוב. הקושרים נגד המלך, טום וסמואל, מנסים להוציא את הרצח אל הפועל כשיוצא המלך בתחפושת לפגוש את אמיליה באישון לילה. נסיון הרצח נכשל אך רנאטו מגלה שאמליה אשתו מאוהבת במושל והוא מחליט לרצוח אותו.

 

כשמגיעה ההזמנה לנשף המסכות, מתכנן רנאטו להפוך את הנשף למחול המוות של ריקרדו. המושל, שמבין כי אהבתו לאמליה בלתי אפשרית, ממנה את רנאטו לשגריר באנגליה, ומכין עצמו לכך שנשף המסכות יהיה הפעם האחרונה בה יפגוש את אהובתו. אך הוא אינו מספיק לבשר לרנאטו על המינוי לפני הנשף. אמליה, שחשה בסכנה הקרבה, מנסה להזהיר את המושל, ומתחננת כי יסתלק מהנשף לפני שיהרגו אותו, אך הוא אינו שועה להפצרותיה. כשהם מתחבקים בפעם האחרונה, רוצח רנאטו את ריקרדו, שתוך כדי גסיסתו מראה לרוצחו את צו המינוי למשרתו החדשה ואומר לו כי אשתו נשארה נאמנה לו, והוא מעניק מחילה לקושרים נגדו רגע לפני מותו.

 

ההפקה באופרה הישראלית:

ההפקה שעולה באופרה הישראלית מתמקדת בהיבטים הפוליטיים של היחסים בין השליט לנתיניו, ומבוססת על התפיסה החברתית הביקורתית של ורדי, כפי שבאה לידי ביטוי ברבות מהאופרות שלו. ריקרדו הוא לא גבר מאוהב אלא שליט עריץ ורודן שעסוק בהאדרת שמו וכוחו. הוא יוצר שלטון של דיכוי וניצול של העם, מה שמוביל לבסוף להתפרצות האלימה נגדו. רנאטו, שמתחיל את האופרה כעוזרו הנאמן, עובר מטמורפוזה במהלך האופרה, כאשר האמת מתגלה לו בהדרגה והוא מבין שהוא משרת את הכוח הלא נכון. הוא מחליט לעבור מחנה ולשרת את העם, החלטה ששיאה הוא הרצח של ריקרדו. עיצוב ההפקה יוצר עולם אסתטי שמזכיר משטרים טוטליטריים מודרניים, עם שימוש בצבע האדום כמוטיב שזורק את הצופה לעולמות קומוניסטיים של המאה ה- 20.

 

הבמאי מיכאל זנאנייצקי על ורדי:

הבמאי מיכאל זנאנייצקי מטמיע את הדרמה האנושית, בתוך דרמה חברתית ופוליטית רחבה ונוקבת, שמעצימה את הרלוונטיות של האופרה: "השאלה המרכזית באופרה", הוא אומר, "היא למה כולם רוצים להרוג את ריקרדו. מדובר הרי בגיבור אופראי חיובי, טנור מאהב עם אריות יפות. לדעתי, הסיבה היא שריקרדו הוא בעצם דיקטטור עריץ, תאב כח ושררה המקיף עצמו במרגלים ויועצי סתרים, מתוך מטרה לכפות את שלטון היחיד שלו על העם. הקושרים רואים לנגד עיניהם את השליט שנהנה להסתובב בין בני עמו, להצטלם עם ילדים ונשים, בזמן שהמשטרה החשאית שלו מעלימה אזרחים ורוצחת אנשים. הוא דואג שיבנו פסלים בדמותו ויציירו פורטרטים שיאדירו את שמו, ובעצם מאוהב אך ורק בכוח שלו. לכן אני לא מאמין שריקרדו באמת מסוגל לאהוב. הוא מנסה להרחיק את עצמו מאהבתו לאמליה, לא בגלל שהוא מבין שזו אהבה אסורה, אלא בגלל שהוא מאוהב בראש ובראשונה בכח של עצמו, בדמותו של הרודן. לכן הסוף של האופרה מסמל בעצם את המהפכה של בני העם, את נפילת הרודנים. הניצחון הוא של הכח החדש במדינה החדשה, של העם שחוגג את סוף העריצות".

נסיבות כתיבתה של האופרה מצביעות על הרלוונטיות של המדיום האופראי בימיו של ורדי, ועל הקשר ההדוק שרווח בין פוליטיקה ואמנות: האופרה עברה כמה גלגולים במהלך כתיבתה, וזאת בשל צנזורה חמורה מצד השלטון. בגרסה המקורית שכתב ורדי, האופרה מתרחשת בשוודיה והגיבור הוא גוסטב, מלך שוודיה. גרסה זו התבססה על דמויות אמיתיות בתקופת שלטונו של המלך גוסטב השלישי. אלא שהצנזורה, שוורדי שבע ממנה מרורים לאורך כל דרכו האמנותית, לא הסכימה בשום אופן להתיר אופרה בה נרצח מלך על הבמה. העניין הגיע עד כדי התדיינות בבתי משפט, כשהמלחין תובע פיצויים מבית האופרה בנפולי אשר חשש מגזרותיו של הצנזור, וגנז את האופרה. בסופו של דבר החליט ורדי לשנות את מקום העלילה לאמריקה, והגיבור הפך לריקרדו מושל בוסטון. האופרה הועלתה לראשונה ברומא, ב-17 בפברואר 1859 וזכתה להצלחה גדולה. ורדי נקרא אל הבמה עשרים פעם. לימים איטליה התאחדה, הצנזורה רפתה ואפילו נעלמה כליל, אך בכל זאת, ורדי בחר שלא להחזיר את האופרה למקומה וזמנה המקוריים – שבדיה.

 

ורדי הלחין את האופרה במבנה הדרמטי והקולי המוכר בעת ההיא, בה סיפור האהבה בין הסופרן לטנור נקטע על ידי הבריטון. אך הוא הוסיף למבנה זה גם את דמות המצו סופרן הצוענייה (כמו אזוצ'נה באופרה הטרובדור), בקול נמוך במיוחד המאופיין בצבע כהה שמעצים את האימה בדבריה, כאשר היא מבשרת על עתידו העגום של ריקרדו. ולראשונה באופרות שלו, הוצגה דמות של סופרן קולורטורה עבור המשרת אוסקר, תפקיד מלא שובבות ושמחת חיים, שעם שתי האריות מלאות ההומור שכתב עבורו ורדי, מעניק מעט עליצות מוסיקלית קלילה בדרמה הכבדה והרת הגורל.

 

באופרה משתתפים:

מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר, תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, רקדנים וצוות סולנים ישראלי ובינלאומי. צוות הזמרים כולל את: גוסטבו פורטה וולנטין דיטיוק (ריקרדו), אירה ברטמן ואירינה מורבה (אמליה), יונוץ פאסקו ואלכסנדר אלייב (רנאטו), אגונדה קולאבה ויוליה מניבאאבה (אולריקה), הילה בג'יו ודנאה קונטורה (אוסקר), איבו סטנצ'ב ונח בריגר (טום), קרלו סטריולי וולדימיר בראון (סאם), עודד רייך ויאיר פולישוק (סילבנו), איתן דרורי (שופט), אשרי שגב (משרת).

 

תאריכים:

 

חמישי 07/02/2019 20:00, שישי 08/02/2019 13:00, שבת 09/02/2019 20:00, שני 11/02/2019 20:00, שלישי 12/02/2019 20:00,

חמישי 14/02/2019 20:00, שישי 15/02/2019 13:00, שבת 16/02/2019 20:00, ראשון 17/02/2019  18:00, רביעי 20/02/2019 20:00,

שישי 22/02/2019 13:00

 

מחירי כרטיס: 445-195 ₪

 

שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב.

 

סיורים מאחורי הקלעים כשעה וחצי לפני תחילת מופע יתקיימו בתאריכים הבאים: 11.2, 12.2, 14.2, 20.2 (כרוך בתשלום של 25 ₪).

 

טוקבקים לאחר סיום האופרה, יתייקמו בתאריכים הבאים: 11.2, 12.2, 14.2, 17.2, 20.2 (הכניסה חופשית).

 

להזמנת כרטיסים: 03-692777,http://www.israel-opera.co.il

ההצגות מתקיימות בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')

שד' שאול המלך 19, תל-אביב

 

 

(צילום: יוסי צבקר)

 

 




נוצר: 2/3/2019 7:58:00 PM
עודכן: 3/2/2019 8:01:00 PM

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים