טיפול צמוד

מה יש להם לגברים שהם נשארו תקועים רגשית ומנטלית אי שם בגיל הילדות המוקדם? מבחוץ רובם נראים רגיל לגמרי: גדולים, שעירים ומפותחים. אף שריר מגוייד או יד מסוקסת לא מעידה במאומה על השיגעונות הקטנים - גדולים, על העובדה שהם בטוחים שהעולם בנוי סביבם והם במרכזו. תנו להם איזו חברה לנהל, או איזה יחידה לפקד עליה והם זורחים ופורחים: אלופים במתן פקודות, מצוינים בקרבות, נכשלים קבוע במלחמה: המלחמה התמידית בין גברים, נשים ומערכות יחסים. תגידו להם מערכת יחסים והם מתים מפחד, תאייתו להם את המילה זוגיות והם בורחים כאילו מאש. הגבר המטופל. (יש אחר?) קווים לדמותו


החולה - 'אני חולה' מתלונן הילד הגדול שרוע על הספה, מסביבו ערימת טישיו שלא מביישת אף סופרפארם ממוצע. 'מה קרה' את שואלת בדאגה מחכה לאיזו בשורת איוב, לא עלינו. "אני מצונן" מיילל המטופל, ומושך עוד קצת קליניקס מהקופסה, כאילו סוף העולם הגיע. ומלחמת גוג ומגוג החלה בלי שידענו דבר. שתצביע האשה שלא מכירה את החולה המטופל שבוהה בטלוויזיה שרוע על הספה, כאילו אין מחר, ומיילל בלי הפסקה על הנזלת שלא פוסקת.

טיפול – אם את שייכת למטפלות תעשי לו כוס תה, אם לא תשלחי אותו לאמא שלו. היא כבר תדע מה לעשות.

המאויים – הוא מת מפחד, הביצים רועדות לו, הידיים לא נענות לו. המאויים שמע את המילה 'קשר' או לחילופין 'מערכת יחסים' והוא מ- פ-ח-ד , מה זה מפחד מת מפחד. הוא מעדיף כבר להיות בעזה, או ברפיח או מוטב בטימבוקטו, העיקר לא לשמוע את המילים המאיימות.

הטיפול – אם את נורא נחמדה, את יכולה להימנע משימוש במילות הקסם, אם הוא עולה לך על העצבים באמת, אז את מוזמנת להזכיר עוד מילה: חתונה. המהדרות יוסיפו גם כמה ילדים עתידיים. עכשיו תראי מה זה פחד אמיתי.

המתחמק - כאן הגענו למוקש אמיתי שכל אחת שחיה דקה וחצי עם יצור מגודל ושעיר (גבר) מכירה את זה היטב: מסיכת תירוציו של המתחמק יכולה לפאר כל ספר ייעוץ למתחמקים פוטנציאלים: "שכחתי", "אכלו לי", "שתו לי", "אני עייף", "כואב לי הראש", "נרדמתי" (טוב בשני אלה גם אנחנו משתמשות לפעמים...), ועוד כהנה וכהנה, שלל תירוצים מעייפים שנועדו לתרץ למה הם לא הגיעו לארוחת הערב, למה הילד עדיין לא מקולח למרות ש'הילד המגודל' מזמן בבית, למה המקרר ריק למרות שהוא הבטיח לעשות קניות וכו' וכו'.

הטיפול – במקרה הזה רק טיפול קיצוני יעזור – תני לו רשימת מטלות, ואם הוא לא ממלא אותן אל תעשי איתו סקס. תופתעי לגלות איך כל ארסנל התירוצים מתאייד לו, איך המקרר מתמלא, והילד נקי כשאת חוזרת הביתה.

המחובר – רוב הזמן הוא מחובר: למחשב, לפלאפון, לעבודה, לטלפון ולטלוויזיה רק לא אליך. זה לא שיש לא משהו נגדך, את סתם לא מעניינת אותו במקרה הרע, או שהוא עייף מידי לדבר איתך אבל מגלה ערנות פתאומית בצ'ט עם איזו ילדונת שעונה לשם לוליטה.

הטיפול – תתחילי לפנות זמן לצ'טים. מי יודע אולי תפגשי שם את המטופל הבא שלך רק לשם שינוי בלי כרס ועם הרבה שערות על הראש .

הנרקיסיסט - בזן הזה מגולמים רוב הגברים: בין אם מדובר בנרקיסיסט מתחיל בשנות ה-, 20 ובין אם מדובר בנרקיסיסט מתוחכם ששכלל את הנרקיסיזם שלו לדרגת אמנות. סימני ההיכר שלו: שימוש במילה 'אני' בלי הפסקה. הנרקיסיסט בטוח שהעולם מסתובב סביבו – והוא במרכזו. היה לך יום רע? לו עוד יותר. את עייפה? הוא מת מעייפות. את ילדת במקרה בדיוק היום? אז מה, הוא חטף כאב בטן פתאומי.

הטיפול: להתחיל לחיות לבד, לאמץ כלב חתול או ילד...

הזן הזה בנות, מכיל בתוכו את כל הטיפוסים האחרים והוא הוא הגבר האולטימטיווי: חולה, מאויים, מתחמק ומחובר. אם נתקלת בזן הזה ברחי ממנו כמו ממגיפה. מצד שני אם את בורחת ממנו, את בורחת ממרבית הגברים ההטרוסקסואליים... אז מה עושים? נשארים?מטלפנים לחברות? ממליצים לו על מטפל מוצלח? שולחים אותו בחזרה לאמא שלו? אכן לא קלה היא לא קלה דרכנו.

ספרו לנו איך אתן מתמודדות עם המטופל הפרטי שלכן....