הסרט "החיים בזכות" עוסק בדילמות מהותיות וחשובות, כדאי לראות!

בהקרנת הסרט "החיים בזכות" שהתקיימה בסנימטק תל אביב, לאחר סיום הצילומים והעריכה של הצלם והמפיק שלמה אבידן, אשר צולם במהלך 3 שנים בו עוקב אחר 2 משפחות אשר נשאו בתוצאות החלטתם. שלמה אבידן עצמו עבר חוויה אישית דומה לפני שנים רבות ומאז עולה בליבו מידי פעם השאלה הקשה למרות השנים שעברו החיבור שלו עם נושא כאוב זה הביא אותו לעשות את הסרט.


עפ"י ההלכה, ארבעים יום, מהיווצרות העובר הנו אדם חי ואין להכחידו. והפסקת הריון ע"י המתת העובר זהו רצח בלא מובן המילה.
נתוני משרד הבריאות מראים כי מדי שנה נעשות 3400 הפסקות הריון עקב גלוי מוקדם של מום בעובר. תוצאות בדיקות האולטראסאונד ומי שפיר לא ודאיות, מעמידות זוגות הורים בדילמה קשה האם להמשיך את ההריון או להפסיקו. לעומתם מתחבטים הורים אחרים בשאלה האם לתת חיים ליילוד למרות היותו בעל מום, ואם יחליטו להביאו לעולם, כיצד יוכלו להתמודד עם ילד בעל נכות שכלית או פיזית.
הבמאי והמפיק שלמה אבידן ערך תחקיר משך כשמונה חודשים, במהלכם חיפש אישה הרה העומדת לפני המתת העובר וסיים הלידה שתסכים לחשוף את עצמה בחדר לידה ברגעיה הקשים והאינטימיים מול מצלמה. במקביל חיפש ילד הלוקה בפיגור שכלי על מנת שהשאלה הנשאלת תתן אולי את התשובה.

הסרט "החיים בזכות" מספר על זוג הורים רונית ומאיר בשנות ה-40 לחייהם.
כבר בתחילת נישואיהם החלו בניסיונות להרחבת המשפחה. תשובות בדיקות האולטראסונד מראות כי העובר שלהם סובל מפיגור שכלי , ותסמונת לא ברורה.
תקופה קשה של חוסר ודאות עברה עליהם, החשש מלידת תינוק העלול לסבול מפיגור שכלי לא נתנה להם מנוח. האם הועדה בביה"ח תאשר את הפסקת ההריון או שמה יאלצו בניגוד לרצונם לגדל ילד הלוקה בפיגור שכלי עם כאב וסבל קורע לב למשך כל חייהם.
על פי החלטת ההורים והועדה, ההריון הסתיים בשבוע ה - 32 ע"י המתת העובר ורונית ילדה בלידה רגילה תינוק מת. אובדן תינוק הינו חוויה קשה וכואבת לפתע מתנפצים כל החלומות הורודים והחיוך הופך לעצב. במקום לקבל תעודת לידה קיבלו ההורים תעודת פטירה.
מנגד אנו פוגשים "בכפר רפאל" את דני בחור בן 32 הלוקה בפיגור שכלי.
שלמה התיידד עמו ויצר עמו קשר חברי, המצלמה אוהבת את דני ודני אוהב את המצלמה. במשך שנתיים המצלמה עוקבת אחריו ופוגשת אותו במצבים קשים וגם יפים להפליא. הצופה מתרגש עם דני המטייל בין מסוקי הקרב וגאה באחיו הקטן שהוא טייס חיל האוויר.
רגע נוסף של התרגשות ופליאה כשנראה את דני יושב עם המלחינה נורית הירש ליד הפסנתר ושר את כל שיריה בעל פה. ושוב רגע מרגש פגישה עם זובין מהטה המנצח האהוב עליו.
בסרט מסופר כשדני היה בן 10 נועה התחילה לעזור לדני כילד עם צרכים מיוחדים בהיותה בת 16. מהרגע הראשון נוצר קשר מיוחד בינהם והיא מלווה את דני שהוא חלק גדול מעולמה למעלה מ-22 שנים. בזכותו ובגללו למדה וכיום היא גננת לילדים עם צרכים מיוחדים תוך כדי עבודה שוטפת עם דני.
כשאנו מתבוננים בדני נראה שאיננו מסוגלים לעמוד על עולמו הפנימי, קשת הרגשות שלו ותגובותיו לא תמיד ברורים, מתי שמח לו מתי עצוב, האם הוא מאושר בחיים, או שמא היה מוותר על חיים אלו. בסופו של הסרט קופץ דני שמח וטוב לב ומכריז "אני מאושר שאני חי !!!"
לדני יש גם היתקפי זעם לא ברורים אולם ניתן לראות את הניצוץ בעיניו של שמחה כאשר הוא מצליח לנהוג בסירה או ביום הולדתו כאשר כולם סביבו אין מאושר ממנו.
רונית ומאיר זוג ההורים שחווה הפסקת הריון בעקבות עובר פגום, החליטו כשהחרדות חלפו לנסות ולהעיז שוב להביא ילד בריא לעולם. המצלמה מלווה אותם לאורך כל מהלך ההריון התקין כולל צילומי הלידה.
"אני רוצה שתבכה למה היא לא בוכה"..צועקת האם ברגע הלידה . והכול מונצח בזמן אמיתי.
שני הסיפורים מתחברים לתסריט עובדתי, מרגש, הקיים במציאות ......

בסוף ההקרנה נוכחתי לדעת שהמצולמים בסרט היו באולם וכך זכיתי לפגוש את נועה המטפלת של דני שהשאירה עבורי רושם עז של אישה מיוחדת כל כך הנתינה שלה והקשר המיוחד עם דני.
כמו כן, פגשתי את הזוג שחשף עצמו עבור הסרט בהתלבטויות וברגעים כואבים וקשים ובזרועותיהם ילדה חמודה כשהם קורנים מאושר.
הבמאי שלמה אבידן הראה בסרט את הרגשות שלו יחד אתנו ונתן לנו בזאת אפשרות לראות ולחשוב אחרת. כמו שאמר בנאום התודה לפרופ' ברקאי – בשם כל אותם התינוקות שנולדו בזכות טיפולך אני רוצה להגיד לך תודה המון תודה! ותודה לך שלמה על הסרט המרגש האנושי והחשוב הזה שהשקעת בו את כספך ואת כולך.

כל הכבוד!

יוצר הסרט מקבל מידי יום מכתבים מרגשים בעקבות סרטו זה.
כל המעונין בפרטים יכול לפנות לשלמה אבידן באי מייל
shavidan@zahav.net.il