מאת: מערכת Iwomen
המלצות לסופשבוע והפעם: 3 ספרים שיעשו לכם את סוף השבוע.

לנשום
מאת:אן-סופי בראסם,
הוצאת שוקן

ספר שזורק, ספר שמעורר שאלות, ספר שמעורר את עצמינו לחשוב על עצמינו ועל מידת היותינו, כולנו- שפויים.
הספר של אן סופי בראסם נכתב כשהיתה בת 16, ומאז תורגם לשפות רבות והפך לרב מכר ברחבי אירופה, בעיקר בצרפת ובגרמניה.
שמי הוא, מצבי הוא, וזה מה שעשיתי, כך מתחיל הספר הזה, ובו מספרת לנו הגיבורה על עצמה, על חייה, על משפחתה ועל מעשיה. היא ללא ספק עשתה מעשה נורא אחד שעליו היא נותנת בימים אלה את הדין, ואנחנו שם כדי לקרוא וכדי לשפוט האם יש כאן חטא, ומה הוא העונש.

"אני נרקבת כאן, בהמתנה שאותו יום עצמו יחלוף וייגמר. בקושי יצאתי מן הילדות וכבר עשיתי מעשה שאין לו תקנה... לא פעלתי מתוך דחף פתאומי. ידעתי במפורש מה עשיתי, תכננתי כל פרט, כל תוצאה אפשרית של מעשי, האנשים סביבי יכולים לבוז לי, להתבונן בי בשנאה, אינני מתחרטת על דבר, שומעים אתם?! אף לא על דבר אחד ויחיד מכל האירועים שהרסו את חיי." מבין כותלי בית - הסוהר
מגוללת שרלן את סיפור ידידותה עם נערה בת גילה – ידידתה הטובה שהופכת במהירות למעוותת והרסנית. בלשון בהירה וחושפנית היא מתארת מערכת יחסים אפלה ויצרית, המובילה בסופו של דבר למעשה ממנו אין דרך חזרה. קנאה והשפלה, ייאוש ואהבה, משמשים בערבוביה בסיפור זה הנקרא בנשימה עצורה- לא מניחים מהיד עד סוף הספר. קריאה מהירה, שעתיים אינטנסיביות ביותר.

הנשים היפות
מאת: מעין קרת,
הוצאת ידיעות אחרונות.

מה אנחנו אוהבים יותר מאשר לדעת ה-כל על חייהן של הנשים היפות אשר בסביבתנו. ספרו לנו סיפורים צהובים על הדוגמניות ועל בעליהן או בני זוגן, ספרו לנו על הדיאטות החריפות שלהן, ספרו לנו, ספרו לנו, ספרו לנו הכל!
באה מעין קרת, מהדוגמניות המובילות בישראל, ונעתרת לגחמתנו לדעת הכל. העגל רוצה לינוק, והפרה וצה להיניק וכך מתגלגלים אל פתח דלתותינו 14 מונולוגים של 14 דוגמניות מפורסמות (בשמות בדויים) רקדניות ונשים יפות אחרות שכולנו מכירים. תמיד ראינו אותן רזות ויפות, מעולם לא ידענו שהן רזות יפות ו- מופרעות. נשים הסובלות מהפרעות אכילה, מהפרעות אישיות, מהפרעות שעולם הזוהר הנוצץ לא יכול איתן, ולא יכול להתעלם מהן.
"פעם הערצתי את מרלין מונרו העגולה, הנשית. היא סיימה בהתאבדות. היום הנשים היפות מתאבדות לאט לאט בתוך הקיא של עצמן". זה בעצם המוטו של ספרה של מעין קרת, אישה יפה שהצליחה לצאת בחיים מתוך הברוך הזוהר הזה.
מעין קרת בת ה-26, היום נשואה ואם לתינוק, מודה שהיא מרגישה חלק מאותן נשים שהיא כותבת עליהן: "אני מרגישה כמו חתיכה מכל אחת מהן. הן רק חלק מייצג מאלפי דוגמניות, שחקניות ורקדניות שהקריבו הכול כדי להיראות נשגבות ולשחק את המשחק".
הסיפורים מנסים לתאר את התופעה הבעייתית הזו מכיוון
קצת אחר, שאיננו פסיכואנליטי או מחקרי אלא כסוג של
"דו"ח אינטימי", תיאור מצב חווייתי - תודעתי של נערות
ונשים שמייצגות בגופן גם תופעה חברתית. בכתיבה קשובה ולא שיפוטית, מעלה מעין קרת שאלות נוקבות ביחס למצב העגום של הנשיות בתרבות האופנתית - אובססיבית העכשווית, תרבות שרזון הפך בה זה מכבר למקצוע. בסוף הספר הזה, אם אתם ממשיכים לאהוב את הנשים שלכן יפות ורזות, אתם כבר מבינים שמוטב לכם לעשות מינוי לפסיכולוג מקומי.

אשת השגריר
מאת:מישל מזאל,
הוצאת ידיעות אחרונות

מישל מזאל, עלתה לישראל ערב מלחמת ששת הימים. מאז נדדה עם בעלה צבי, איש משרד החוץ, בארצות רבות ברחבי העולם. למצרים היא הגיעה לראשונה, בלוויית שלושת
ילדיה, עם פתיחת השגרירות ב- 1980. ב- 1996 חזרה לבירת מצרים כ"אשת השגריר", שליחות אשר נמשכה חמש שנים: "דווקא נהניתי ומעולם לא פחדתי", כותבת מישל מזאל על שמונה השנים שחייתה בקהיר יחד עם בעלה, שגריר ישראל. בספר אישי מאד ובהרבה הומור היא מספרת על המציאות שמאחורי הזוהר המדומה של החיים הדיפלומטיים בבירת מצרים.
ההתמודדות היומיומית עם קשיי המקום והשפה, הדאגה לילדים המוצאים את עצמם לפתע באווירה עוינת, העמיתים הדיפלומטים הזרים שלא ממש מקבלים את הישראלים בזרועות פתוחות.
וברקע, מקהלת כלי התקשורת המצריים התוקפים את ישראל ואת היהודים בטונים הולכים וגוברים. בכל זאת נפלה הסופרת שבי בקסמה של המדינה השכנה הגדולה, על חיי היום והלילה של קהיר והעם הסבלני והחייכן.
דרך אינספור סיפורים ואנקדוטות היא מובילה אותנו אל מצרים "שלה", מצרים שלא הכרנו: נסיעות לאורך הנילוס אל כפרים נידחים שכאילו נשכחו בימי-הביניים, ביקור בערי הזבל המקיפות את קהיר ואף הצצה אל כפר המצורעים שליד הבירה - ומאידך הנשפים הנוצצים והחיים בחברה הגבוהה. מעניין.

נוצר:  30/01/2003
עודכן: 30/01/2003