מאת: אלונה גולן סדן
"זאת שיטה עוקפת שכל, ולכן אין צורך להאמין בה כדי שזה יעבוד", לינור פלד אומרת כשהיא פותחת בפני ארון זכוכית מלא בקבוקים קטנים, מאה וחמישה מהם, אם לדייק, ובכל אחד מהם נוזל בשני צבעים מרהיבים, שעושים לך חשק ליטול כמה מהם.
באיזה צבע לבחור? האם אושיט את ידי, כפי שאני עושה תמיד בחנויות הבגדים, אל הסגולים? אבל גם הטורקיז עם הכחול יפייפיים, והורוד הזה עם הארגמן...
לינור עושה לי את החיים קלים יותר. "תבחרי בארבעה", היא אומרת.

היא מסדרת על שולחן קטן את הבקבוקונים בהם בחרתי, ולפני שהיא ניגשת לעשות לי איבחון, היא מספרת קצת, לבקשתי, על עצמה, ועל שיטת האורה סומא, שבעזרתה היא מאבחנת ומטפלת באנשים.

"בחירת צבע בגד, תכשיט, רהיט, או הצבע בבקבוקונים האלה, זו בעצם בחירה פנימית שלנו, שיש לה משמעות.
צבע ורוד, למשל, מבטא אהבה, חמלה, נתינה ועזרה לזולת", וכשאני תוהה בקול אם זו הסיבה שאנו מקיפים בצבע זה את הילדות הקטנות, ומלמדים אותן בתת המודע להיות כאלה,שואלת לינור, "ומה עם הבנים הקטנים האם הם אינם זקוקים לצבע זה?".
התפקיד שלה כמאבחנת "לפענח את הצבעים שהאדם בוחר על פי שפת הצבע העתיקה", לדבריה. אני מתבוננת בה ובוחנת את בחירת הצבעים שהיא עשתה היום. לינור לבושה במכנס לבן שמדגיש גיזרה מעוררת קינאה, וחולצת טורקיז שמוציאה ממנה את הכי טוב, ומשתלבת בעיניה שציבען דומה. לצווארה שרשרת ועליה בקבוקון זעיר בצבעי סגול ותכלת. אני מודה ביני לביני כי לינור תראה, כנראה, נפלא גם בשק נטול צבע.

לינור עבדה שבע עשרה שנים כמנהלת יבוא ויצוא של קבוצת חברות בתעשייה. "היו שם תנאים ומעמד וכל המשתמע", היא מספרת, "בשלב מסויים הרגשתי שמיציתי את עצמי ואין לי סיפוק, אבל הייתי שבוייה בדפוס של מה שצריך. הייתי גרושה עם שני ילדים ופחדתי משינוי. המשכתי, והחיים זרמו איכשהו בבינוניות וללא שביעות רצון. החיפוש התחיל לפני כחמש שנים ולא במקרה הגעתי לשיטה, זה קרה אחרי שהכרתי את עוזי (עוזי פלד, בן זוגה, לו נישאה לפני כחצי שנה. אג"ס) והוא סיפר לי כמה השיטה השפיעה על החיים שלו. הגעתי לאיבחון, התחלתי בטיפול והרגשתי כאילו משהו ניפתח בתוכי. בעבר הייתי אדם שכלתן מאוד, חסרת סבלנות ומתרגזת בקלות".
"את?" אני שואלת ומתבוננת בה בתמיהה.
"כן", היא משיבה, והחיוך המקסים המצוי כל העת בעיניה מגיע אל פיה. היא מודעת להיכן היא נמצאת היום במסע האישי שלה, "כן, משהו ניפתח בי. השתניתי. רוך ונשיות שהיו סגורים התחילו לצאת החוצה. בעבר הייתי שני אנשים. בפנים רכה ומאוד רגישה וכלפי חוץ אסרטיבית ומשדרת סנוביות. נראיתי אישה מצליחה אבל לא הרגשתי כזאת. לא הייתי מאושרת. כמובן שהשינוי הוא תהליך שלעתים ניתפס רק בהסתכלות לאחור".
לינור מספרת על כאבי גב מהם סבלה מאז שהיתה בצבא. "שום טיפול לא עזר לי, וכשהתחלתי למרוח את תכולת הבקבוקון שלי, זה בו בחרתי אני באיבחון שעברתי, הם החלו להיחלש". לדבריה אז הבינה כי מדובר במשהו מאוד עוצמתי, והחליטה ללמוד את הנושא.

לינור התחילה ללמוד בארץ את שיטת האורה סומא, מילה בסנסקריט שפירושה גוף מואר, ומאחוריה שיטת איבחון ותראפיה באמצעות צבעים.
"זו לא תרופה", היא מדגישה, "זו שיטה שניכנסת תחת ההגדרה של רפואת תדרים, כמו פרחי באך או הומיאופתיה, ולוקחת בחשבון את כל הרבדים שלנו, פיזי, מנטאלי, נפשי ורוחני. היא משנה תובנות ומאפשרת צמיחה אישית. כל צבע מכיל מסרים ומשמעויות שמאפשרים לנו להבין את עצמנו במישורים העמוקים יותר שלנו".

כשהחלה לאבחן, הפכה את שני בניה, לירן, היום בן 15 ובר, היום בן 12 לשפני הנסיון שלה. "אצל שניהם היה קושי לבטא רגשות", היא מספרת, "ללירן גם היו קשיי נשימה שלא ידענו איך לטפל בהם". אחרי שימוש בבקבוק שבחר נעלמה התופעה. "למרות שהשיטה לא מתיימרת לרפא מחלות בתחום הפיזי", היא מדגישה, "יש דברים שנפתרים במישור הריגשי ומטפלים בעקיפין במישור הפיזי".
מהילדים עברה לבני משפחה ולחברים. "קיבלתי פיד בקים חיוביים ששיכנעו אותי שזה משפיע. מה גם שאני רואה איך היום הבנים מספרים ומדברים על חייהם ורגשותיהם מבלי שאצטרך למצוץ מהם מידע".

לינור גילתה כי היא מרגישה אחרת עם עצמה. "הייתי קמה בבוקר אחרי שעשיתי איבחון למישהו ערב קודם, וגיליתי שפתאום אני הולכת לעבודה עם תחושה של אושר ומלאות פנימית שכבר שנים לא ידעתי, אז נפל לי האסימון והבנתי שאני אמורה להעביר את האור שקיבלתי לאנשים אחרים ולא רק למשפחה".
היא עזבה את העבודה ביבוא – יצוא, ונסעה להשלים את לימודיה באנגליה, שם נמצאת האקדמיה לצבע המלמדת לעומק שיטת טיפול מיוחדת זו, שפותחה על ידי רוקחת ומרפאה אנגליה יהודיה בשם ויקי דבורה וול. וכשחזרה, הקימה את "ניצוץ", והיא מקדישה את זמנה לאבחן ולעזור לאנשים להציץ לתוך עצמם, "על מנת להתחבר לניצוץ ולאמת שלהם וליצור פריצת דרך בחיים, להביא את חלומותיהם לידי מימוש", היא אומרת.

"אתה הינך הצבעים שאתה בוחר והם משקפים את הצרכים שלך", מצטטת לינור את ויקי דבורה וול, המייסדת.
"בכל בקבוק יש שני צבעים, לעתים שתי שכבות צבע זהות. בחירה בארבעה בקבוקים משקפת מסע בחיים שלנו. הבקבוק הראשון מראה מה המטרה של האדם בחיים, והדרך למימוש. שילוב שני הצבעים יוצר צבע שלישי שהוא הפוטנציאל. הבקבוק השני מצביע על כשרונות ואיכויות של האדם וגם על קושי ואתגר מהעבר. זה הכלי הטיפולי לרוב. אם תתמודד עם הקשיים שהיו לך – תוכל למצות את כל היכולות והכישרונות שלך ולהיות במקום חדש ומאושר יותר.
בקבוקון שלישי מדבר על כאן ועכשו – אנרגטית, נפשית, ובכל הרמות. כמו בכל שיטה הוליסטית, המטפלת במכלול ולא מתמחה רק בקצה הציפורן. איפה אתה היום בהתייחס לבחירה של הבקבוקים הקודמים, והרביעי מראה לאן פניך מועדות. לא ברמה של הגדת עתידות, אלא לאן הנשמה שלך כמהה ויכולה להגיע אם תעשה עבודה מסויימת".

הריפוי הוא במשיחה של השמן על הגוף בהתאם לצבעים שנבחרו ולנושאים שעולים באבחון. משמעות שיכבת הצבע העליונה – מודע , והתחתונה – תת מודע. הבקבוקים מכילים פרט לצבע, חומרים מהטבע: שמנים ארומטיים, צמחי מרפא, קריסטלים, ומינרלים. הטיפול נעשה על ידי האדם לבדו, הוא לוקח את אחד הבקבוקים שנבחרו על ידו ומורח את תכולתו על גופו. לרוב הבקבוק הטיפולי יהיה זה המטפל באתגרים וקשיים מהעבר.

המריחה נעשית על פי צבעי הצ'אקרות, שהן מרכזי האנרגיה בגוף, אבל לינור אינה מתעכבת על הסבר זה, "כי אני הכי מאמינה באינטואיציה של האדם שיקשיב לקול הפנימי שלו וירגיש היכן, מתי וכמה לשים, בנוסף להנחיות שלי". יש לה אמונה גדולה במה שהיא עושה, והיא מרגישה שהיא מביאה אור ואהבה אל חיי האנשים הסובבים אותה, ואלה בהם היא מטפלת.

"כשאתה יודע שמה שאתה עושה נכון לך", היא אומרת מתוך מקום של נסיון חיים אישי, ואני יודעת שהיא מדברת על עצמה וגם על מטופליה, "אתה מתגבר על פחדים ואתה הולך עם זה בכל הכח. אתה פורץ את המקום של התירוצים והלמה לא לעשות ואתה מיישם את הדרך האמיתית שלך ומתחיל להתחבר לעצמך וליצור לעצמך חיים מאושרים. לא רק במקצוע אלא גם ביחסי אנוש, בזוגיות, ובעצם בכל דבר".

נוצר:  25/07/2005 09:38:00
עודכן: 25/07/2005 09:40:00