הרפתקאותיו המופלאות של האיש שהציל מיליון ספרים ותרבות שלמה

הנאצים רצחו אותה, הסובייטים רמסו אותה, האמריקניזציה העלימה אותה ותחיית השפה העברית בארץ ישראל מחקה אותה סופית. לאיש לא היה ספק: היידיש מתה.


השפה שבה שגשגה תרבות יהודית שלמה – שפה של מיעוט נצחי, חתרנית ואופוזיציונית – נותרה נחלתן הבלעדית של קהילות יהודיות חרדיות סגורות.
לכתביהם של י.ל פרץ, שלום עליכם ויצחק בשביס זינגר, לא נשארו קוראים בשפת המקור. כך לפחות זה נראה לפני 25 שנה ב-1980, כאשר אהרון לנסקי סטודנט יהודי אמריקאי, בן 23, התוודע במקרה ליידיש ומאז השתנו חייו וחייה של השפה שעיצבה תרבות יהודית שלמה.

הספר "נגד כיוון ההיסטוריה" שכתב לנסקי בשפה קולחת ורוויות הומור, הוא אחד הספרים המעניינים והחשובים שנכתבו לאחרונה, והוא מתאר את קורותיו של לנסקי מאז היה סטודנט צעיר בג'ינס ושיער ארוך, כאשר החל במסעו המופלא וההרפתקני בארצות הברית ובעולם כולו למען מטרה אחת: להציל את היידיש ואת אלפי הספרים שנכתבו בשפה זו.
לנסקי יצא לדרך יחד עם קומץ משוגעים לדבר, למשימת חייו: הצלת תרבות שלמה. ואכן מיליון וחצי (!) הספרים שנאספו מאז והפכו לספריה מפוארת בבוסטון הם עדות אילמת להצלחה מטאורית של הפרוייקט כולו.

אבל עד שהגיע לנסקי לרגע המאושר הזה, בו ראה כיצד הופך מפעל חייו למפעל מוערך אפילו על ידי הגויים (הוא רואיין לעשרות תחנות טלוויזיה, עיתונים, ותוכניות רדיו) עבר האיש חדור ההתלהבות והמוטיבציה הרפתקאות מסמרות שיער ברחבי העולם, שכללו מפגשים עם יהודים גלותיים שהמשותף ביניהם: חיבה לאידיש ולאוכל יהודי אמיתי...
וכך בין בית אחד למשנהו שמע לנסקי מאות סיפורים בנוסח העיירה, אכל הרים של "קיגל" מתקתק, שתה מאות כוסות תה מהביל, והתוודע להיסטוריה שלמה ומפוארת רוויית הומר ואמרות שפר.

אם תרצו מדובר במפעל של איש אחד, אם תרצו מדובר בדון קישוט אמיתי שהצליח במינימום אמצעים אבל עם כמויות של חן וקסם, להציל תרבות נכחדת, כאשר על הדרך הוא עובר מעליית גג למרתף, מהמרתף לספרייה, לבית או אפילו לפחי אשפה. הוא סוחב מאות ארגזים מלאים באוצרות רוחניים, ושומע אגב כך מאות סיפורים אישיים וסיפורי פולקלור.

אהרון לנסקי מתאר בגוף ראשון ובכישרון של מספר מלידה את עלילות השנים הללו, את ההרפתקאות שעבר, ואת הדמויות המרתקות שפגש בדרך. במקביל הוא משרטט דיוקן של עולם ספרותי, אנושי ועשיר. "נגד כיוון ההיסטוריה" ירתק כל אוהב ספרות יפה (לא חשוב מאיזה עדה).
מעל הכל בסיפור הצלת ספרות היידיש, יש תקווה וגם לקח לכל מי שמאמין בהמשכיותה של תרבות באשר היא.

"נגד כיוון ההיסטוריה", מאת מאיר לנסקי, הוצאת עברית, 314 עמודים