האישה הראשונה בבריטניה שהפיקה סרט עלילתי מלא.

במסגרת פסטיבל הקולנוע הבריטי שהתקיים בארץ במהלך חודש ינואר השנה, התארחה המפיקה הבריטית של הסרט " גב' הנדרסון גאה להציג", נורמה היימן. במסגרת 'יום האישה הבינלאומי', מובא כאן הראיון המיוחד שקיימתי עימה כסמל, דוגמא ומופת לנשים באשר הן.

נורמה היימן הפיקה עד כה 14 (!) סרטים (פיצ'רים)
בשנת 1984 הפכה לאישה הראשונה בבריטניה שתיפקדה כמפיקה ראשית של פיצ'ר
במסגרת תפקידה עבדה עם שחקנים כמו : ג'וליה רוברטס, גלן קלוז, ג'ון מלקוביץ',
אנת'וני הופקינס, ג'ולי וולטרס...
החלה דרכה כשחקנית והפכה למפיקה בעלת שם עולמי
הקימה את 'נשים בקולנוע וטלויזיה' – בריטניה
חברת האקדמיה לקולנוע האירופאית, האמריקנית וחברה ב – BIFA (לסרטים
עצמאיים)
הבן שלה הוא לא אחר מאשר המפיק של סדרת סרטי 'הארי פוטר'.

נורמה היימן ספגה בילדותה בעיקר סרטים אירופאים מצרפת. כאשר גדלה בליברפול של שנות ה – 50, התחום הזה הייתה הדרך שלה לחמוק מהמקום האפלולי אשר בו הגברים יצאו לעבוד בעוד הנשים היה סוג של עקרות בית 'נואשות' ללא הרבה שאיפות ופרספקטיבות לצאת מהמצב הזה.
היא עשתה את מה שאף אחד לא העז, נסעה ללונדון ופנתה ללימודי משחק במטרה לכבוש את הבמה ולהוכיח לעצמה ולסביבה שהיא דוגמא של אישה שלא נכנעה לתכתיבים דאז !

איך הייתה ההתחלה כשחקנית ?
למדתי בצורה מסודרת והפכתי לשחקנית מן המניין. הייתי גרועה. שיחקתי בכמה הצגות, השתתפתי בסרטי B Movies ולא הצטיינתי בעוד זה - משהו שכל כך שאפתי אליו. אמרתי לעצמי שאם כבר יצאתי מאיפה שהגעתי, אז כבר להצליח ולהצטיין והתחלתי להסתכל מסביב...

כיצד התבצע המעבר להפקה ?
הפכתי לאם חד הורית לאחר שבעלי עזב אותי עם שני ילדים בגילאי 7 ושנתיים. על מנת לגדל אותם, לקחתי עבודות שיכולתי לעשות מהבית והתחלתי לקרוא תסריטים ... איני יודעת בסופו של דבר אם הייתי אמא טובה, אך הייתי אמא והייתי שם בשבילם . בכל מקרה, כשביתי הייתה כבר בת 15, החלטתי שהגיע הזמן לפרוץ החוצה ולעשות משהו בשביל עצמי.
חשבתי לתומי מה מעניין אותי, אז ננעלתי על הסרט הראשון "שגריר הכבוד". פניתי עם התסריט לאינספור גורמים ואף אחד לא רצה לעשות אותו עד שהפקתי אותו בעצמי.
הייתי עקשנית עם מטרה.
אישה הרי צריכה לדעת שלא מרימים ידיים "A woman must never give up".
באותה תקופה הוקם HBO וכך התחלתי את דרכי. מישהו בכל זאת האמין במה שרציתי לעשות בפרויקט. לאט, לאט התחלתי לעבוד על זה, מצאתי תסריטאי, מצאתי את יתר האנשים, זה לקח כמה שנים ובסוף יצא סרט.
לאחר מכן, הגיע הסרט הידוע והמוצלח "יחסים מסוכנים" ומכאן היתר כבר הסטוריה, כמו שאומרים.
אני הולכת על מה שאני אוהבת ומתחברת אליו ועצם העובדה שאני עושה זאת והולכת בעקבות ליבי – זה מה שמניע אותי.

בשנת 1984 הפכת לאישה הראשונה בבריטניה שהפיקה פיצ'ר לבד... מה היה לפני ?
עד לאותה תקופה העסיקו נשים בתעשיית הקולנוע אך פחות בתפקידים גבוהים.
It was a Man's Club לטעמי, הפקה היא משהו טבעי מאוד ומולד אצל נשים שהרי כשאת מנהלת משק בית, את מפיקה כל רגע מהיום... קוריוז נחמד הוא שהנשים המפיקות תמיד משוות ביניהן את העבודה על סרט לאימהות ואז הסרט הופך, באופן טבעי, ל'בייבי' שלך.

האם בבריטניה יש כיום יחס מיוחד לנשים בענף הקולנוע ?
היום זה כבר חלק מהעניין. מה שיפה הוא העובדה שכבר לא מכנים אותנו
כ – A woman producer but a producer וכך צריך להיות !

בשלב מסוים הקמת גוף מאוד גדול ומכבוד "נשים בקולנוע ובטלויזיה" ?!
כאשר הקמנו את האגודה היינו 4 נשים שישבו במטבח וחשבו מה לעשות וכיצד לחזק את מעמדנו והיום אנחנו מונות 900 (!) נשים . יש גם כמה גברים אך רק בתור חברי כבוד...

ומה דעתך על גברים ?
תראי, לא התחתנתי שוב כי אין צורך לחזור על אותה טעות יותר מפעם אחת... אבל יש לי הרבה חברים גברים ומה שחשוב באמת איתם היא השיחה והחברות !
לטעמי, גברים היום הם מפוחדים ומבולבלים. הם לא מבינים שאנחנו כן צריכות אותם. את יודעת, For plumbing of all kinds ...

כמישהי שהיא גם חברת אקדמיה בריטית וגם חברת אקדמיה אמריקאית – האם את מבחינה בהבדלים מהותיים ?
אני מקבלת מידי שנה 45 סרטים לצפייה בהיותי חברת אקדמיה אירופאית לקולנוע ודרך זה אני רואה עולם – פשוט מרתק !
מבחינת הבדלים, אין כ"כ הבדלים מהותיים משום ששניהם גופים המחפשים מצוינות בקולנוע.

זהו שיתוף פעולה שלישי עם הבמאי, סטיבן פרירס, איך העבודה איתו ?
הוא טוען שאני מטורפת וזה בסדר. מה שיפה הוא שאני מצליחה להביא לו פרויקטים שהוא מתלהב מהם. הוא אדם שכמאי צריך גיוון – אותו אני מספקת.
למשל בסרט האחרון : הבאתי לו את דנץ', בוב והנושא והשאלה המיידית שלו הייתה : "מתי אני מתחיל ? "

עבדת עד כה עם שורה ארוכה של שחקנים מוערכים כמו : ג'ון מלקוביץ', ג'ולי וולטרס, אנת'וני הופקינס, גלן קלוז, ג'וליה רוברטס... מהם רשמייך ?
לעבוד איתם זו חוויה נהדרת. קצת קשה לשמור על קשר ראוי עם חלקם משום שהם רחוקים, אך באמצעים של היום זו הופכת להיות משימה קלה יותר. בכל אופן, אני בקשר רציף עם בוב הוסקינס הגם שאנו גרים באותה העיר. כך גם אני בקשר עם ג'ולי וולטרס ומגי סמית'.

איך זה לעבוד עם דיים, ג'ודי דנץ' ?
זה משהו אחר... זוהי חוויה שלא ניתנת לתיאור במילים. היא השחקנית הכי מדהימה שפגשתי. אין דבר שהוא לא קל עבורה. היא טוענת ש"אין דבר שהוא בלתי אפשרי בשבילי". הייתה בסרט סצינה עם סירה שהיא חותרת בה. הסצינה צולמה 30 (!) פעם והיא לא פצעה פה. היא יפה וסקסית, אישה טובה, מנומסת ונדיבה... פשוט תענוג ! התחושה היא שזו זכות לעבוד איתה.
ליום הולדתה ה – 70 שהיה במהלך הצילומים, ארגנתי לה מסיבת הפתעה על הסט בעודה הייתה לבושה כיפנית. היא הייתה כ"כ מקסימה וקיבלה את החגיגה בחן.

פעם שלישית גם בעבודה עם בוב הוסיקנס – האם יש חיבורים שהם קליקה ידועה מראש ?
בוב הוא אחד מחבריי הטובים. הפכנו – הבמאי, התסריטאי, בוב ואני לחברים טובים. חברות שצמחה מהעשייה שלנו. לגביי הפרויקט הספציפי של גב' הנדרסון – התבצע תחקיר של 13 שנה על הסיפור הזה שבוב עלה עליו. יום אחד, הגיע אליי בוב עם 'הרים' של מידע ותחקיר וכך הכל התחיל. בוב צירף את ג'ודי וכך היה ליהוק ראשוני ומובנה לפני שהיה עוד תסריט.

מיהי דמות נערצת בעינייך ?
הבן שלי – על הישגיו. הוא הראה כל כך הרבה חן תחת לחץ ולא השתנה יחד עם כל מה שקרה מסביבו. הוא הגבר הכי מדהים שאכיר אי פעם !
האם זהו ביקור ראשון שלך בארץ ?
לא. הייתי בעבר בשנים 1957, 1967 ו – 1973. הפעם הביקור הוא קצר מאוד, אך אני מקווה לחזור בקרוב לזמן ארוך יותר ואז גם אספיק קצת לטייל ולהתרשם יותר.

מה כולל פועלך בתיאטרון הסוהו מלבד היותך חברה במועצת המנהלים שלו ?
תיאטרון הסוהו ממוקם במבנה שהיה פעם בית כנסת ומתפקד בהווה כתיאטרון פרינג' נפלא. מטרתו לעודד יוצרים צעירים וגם לעזור לאוכלוסיות נכשלות. באופן אישי, אני גם אחראית על מחזאים ושחקנים חדשים.

איך קרה החיבור לסרט ?
הסרט "גב' הנדרסון מציגה" הוא אחד הסרטים שהכי אהבתי להפיק. זוהי בעיקר הוקרה (tribute ) לאימי על התקופה שבה חיה, אך עם קריצה, עם הומור. זהו דור נשכח והיה חשוב לי לתת כבוד.
גב' הנדרסון מגיעה ממקום של שכבת הסנובים האריסטוקרטים - עובדה מדהימה בפני עצמה ! מה שעשתה הנדרסון כיוזמה, כאישה נאורה במעמדה הוא מיוחד לכשעצמו.

מהו הפרויקט הבא ?
מיוזיקל לבמה שיהיה מבוסס על הסרט. מרטין צ'רמן עומד לכתוב את זה.

לסיכום - האם את יכולה לציין 4 חוקי ברזל למפיקים ?
1. תסריט (תסריט תסריט תסריט !!!)
2. המילה "לא" אינה קיימת בתעשייה ובפרט אצל במאי. יכול להיות משהו קשה אך בד"כ לא בלתי אפשרי ופתיר.
3. התמדה
4. לעבוד רק עם האנשים הכי טובים שאפשר למצוא.