סוד האפקטיביות של נשים ברשתות חברתיות

ממצאי מחקר חדש על נשים ושימוש אפקטיבי ברשתות חברתיות: צוותי מחקר שבהם לפחות אחת מחברי הצוות היא אישה, משתמשים ברשת החברתית המקצועית שלהם בצורה אפקטיבית יותר מצוותי מחקר שבהם אין נשים.

צוותי מחקר שבהם לפחות אחת מחברי הצוות היא אישה, משתמשים ברשת החברתית המקצועית שלהם בצורה אפקטיבית יותר מצוותי מחקר שבהם אין נשים. נשים נוטות ליצור יותר קשר עם עמיתים כדי לקבל עצות ורעיונות לשיפור המחקר שלהן. התוצאה היא- מחקרים איכותיים יותר, שמצליחים להגיע לאימפקט גדול יותר.

כך עולה ממחקר חדש שבחן את אופן העבודה של צוותי מחקר בבתי ספר למנהל עסקים שפרסמו מחקרים בכתבי העת האקדמיים החשובים ביותר בעולם בשיווק. המחקר בוצע על-ידי ד"ר אמיר גרינשטיין וד"ר סתו רוזנצוויג מהפקולטה למדעי הניהול על-שם גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן פרופ' אלי אופק מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד.

מדוע נשים משתמשות בצורה אפקטיבית ברשת החברתית שלהן?
נשים בעסקים ובאקדמיה הן קבוצה "מאותגרת": הן מיעוט, הן לא תמיד מגיעות לתפקידי מפתח ולדרגות בכירות כמו עמיתיהן הגברים, הן לא תמיד נהנות משוויון הזדמנויות, ובמידה רבה יותר מעמיתיהן הגברים, הן צריכות לשלב ולאזן בין משפחה לקריירה. כל אלה, לדברי החוקרים, הם קשיים ואתגרים חברתיים המאפיינים סביבות עבודה רבות שנשים רוצות להצליח בהן.

המחקר העלה כי האתגרים האלה עשויים, לעתים, דווקא לחשל: נשים נאלצות להתמודד עם הסביבה המאתגרת, ומפתחות כישורים מתאימים. הן לומדות להשתמש במשאבים שעומדים לרשותן בצורה אפקטיבית. אחד המשאבים האלה הוא הרשת החברתית המקצועית שלהן, שממונפת כדי להצליח בעבודה.

בנוסף לנשים (בהשוואה לגברים), המחקר בדק קבוצה נוספת של חוקרים שחווים אתגרים חברתיים-מקצועיים בזירה הבינלאומית של בתי ספר למנהל עסקים - חוקרים מארצות כמו ישראל והודו (בהשוואה לחוקרים מצפון אמריקה או מערב אירופה). המחקר מצא שצוותים שיש בהם חוקרים "מאותגרים" משתמשים בצורה אפקטיבית יותר ברשת החברתית המקצועית שלהם, ובזכות כך מחקריהם מגיעים לתהודה רבה יותר.