הדבר הכי קבוע באופנה הוא שהטרנד של היום הוא הפאסה של מחר. ה"נכון" של השנייה יהיה לבטח ה"לא נכון" של מחרותיים. עונה אחרי עונה, צבע רודף צבע, ההווה האופנתי, קצר ככל שיהיה, מותיר אותנו תמיד משתהים מול הבחירות שעשינו רק אתמול. למי מאיתנו לא יצא לדפדף במבוכה בתצלומים ישנים ולחשוב מה לעזאזל עבר לנו בראש אי שם בשלבי שנות השמונים, כיצד העזנו לצאת מהבית בתסרוקת הנפוכה וכריות הכתפיים? רובנו יכולים להגיד בבטחה שהיום אנחנו נראים טוב יותר.


בין אם נודה בכך ובין אם לאו, הרי שכולנו היינו לפחות פעם אחת בחיינו, סוג של קורבן אופנה, כל אחד ומידת קורבנותו. את רוב הטעויות שעשינו ניתן היה לשנות בקלות. לרוב מדובר בחוסר היכולת של קורבן האופנה הפוטנציאלי להבחין בין טרנד זמני לבין טרנד מתפתח, בין מה כדאי היה לאמץ ואיך לעשות זאת ומאיזה רצוי היה לברוח. ההבדל המהותי בין טרנד זמני ומתפתח נעוץ בעובדה שטרנד האינסטנט מתאדה עוד בטרם הוא מגיע למדפים ואילו חברו המתהווה והמתפתח רק הולך ותופס תאוצה עם השנים.

מה היו רגעי השיא של האופנה בעשורים האחרונים? הרגעים הבלתי נשכחים של מגמות האופנה ששינו את פני עולם העיצוב ובעיקר את מראינו? בין שלל הבדים, הגזרות, הבורדות, מעצבי ודוגמניות העל ומכירות סוף העונה, מהם הטרנדים שהכי שווה להשקיע בהם? אילו שהיו ועדיין...

חצאית המיני
קו החצאית היה מאז ומתמיד נושא שיחה, חושף זוג רגליים בשאיפה נאות. אי שם בשנות השישים הגיחה חצאית המיני לאוויר העולם והצליחה לעורר גלי זעם מחד והתלהבות מאידך. שנת 1966 הייתה שנת המיני. חצאית מיני קצרה בצבע פסטל, חושפת מגפים ותואמת לסוודר או ג'קט במראה המדים. חצאית המיני הביאה עימה גם את המראה הרזה והשדוף שהתפתח מאוחר יותר לדוגמניות אנורקסיות במראה ההירואין שיק של שנות התשעים. מאז עברה חצאית המיני תהפוכות רבות למרות שמעולם לא נעלמה. בשנים האחרונות חזרה חצאית המיני בגרסה סופר מתוחכמת ומודעת לעצמה.
נקודת המוצא של "המיני" היא אומנם "מיניות מתפרצת" אבל החידוש הוא "גם משתלבת". כל מעצבי האופנה
השווים משלבים אותה עם חולצות מכופתרות נטולות סקס אפיל, בתוך מעילים ארוכים ספק מסתירים ספק מגלים, בשילוב גרביונים משוגעים,או עשויה כל מיני חומרים מגניבים כמו ג'ינס או פרווה, שהופכים את כל העניין להרבה פחות מביך ויותר מחמיא. כמה קצר? השמיים הם הגבול, אבל אם שחרור ירכייך מסנטימטרים
של בד גורם לך להרגיש מוגבלת, חצאית המיני של האלף השלישי מרשה לך אפילו להאריך אותה, רק שלא תתקרב לברכיים. בשנה האחרונה זכתה חצאית המיני לעדנה מחודשת בצורת חצאיות רטרו בסגנון שנות השישים.

המראה הספורטיבי
מנטרת ה"בואו נכנס לכושר" אומנם צברה תאוצה בשנים האחרונות אבל למעשה הייתה כאן מאז ומעולם. (אוליביה ניוטון ג'ון הרי שרה את זה כבר ב- 1981). גם ג'ין פונדה הצטרפה למיליוני מעריצים מזיעים בראשית שנות השמונים ואליה הצטרפו סידני קרופורד ועוד רבות אחרות שאיימו להזיז אותנו מהכורסא. הסרט "פלשדנס" הביא את הגופיה הקרועה, החותלות והטייצים וסדרת הטלוויזיה "תהילה" רק חיזקה את מעמדם. אופנת הכושר שהתפתחה בשנים האחרונות היא פועל יוצא לאותם ניצנים של ראשית שנות השמונים. את מקומו של טרנינג הניילון המבריק תפסו מכנסי טריקו בגזרה נמוכה ומחמיאה, חולצות בטן ועליוניות מתוכחמות ושורה ארוכה של מותגים ואביזרים נלווים כמו תיקים, משקולות, גרביים וכו'.

לבוש אנטי ממסדי
כל אופנה שמתחילה במחאה אנטי ממסדית מתכתבת בו בעת עם אותו הממסד נגדו היא יוצאת. בסופו של תהליך הממסד איכשהו אוסף את האלמנטים מ"המורד" ומנכס אותו למיינסטרים. קחו לדוגמא את הפאנק הכבד שהתחיל בשנות השמונים, עם סיכות בטחון, מעילי עור, קוצים צבעוניים, איפור שחור וכבד, ראשים מגולחים ומראה מפחיד. מדונה לקחה חלק מהאלמנטים כמו חולצות קרועות, כפפות ושרשראות מתכת וסגננה אותם למה שנכנס לדפי ההיטוריה כמראה המדוני. גם קלי אוסבורן עושה היום שימוש באלנטים פאנקיסטים מעודנים עם איפור כבד, שיער ורוד, שרשראות ולבוש שחור ודרמטי. אופנת הפאנק האנטי ממסדית עלתה למסלולי התצוגות בצורת נעלי ד"ר מרטין, חולצות עם הדפסים, צווארון קרוע ושמלות בייבי דול. גם בשנתיים האחרונות חזרו איזכורים למראה הפאנק הנוקשה עם חולצות שחורות, שרשראות, חגורות סביב המותן, ניטים, חולצות טריקו צמודות, קרעים בכל מקום, שחור, לבן ואדום בולטים עם הדפסים שונים, שיער צבוע בשלל צבעים ועוד.

נעלי ספורט
נעלי הספורט יצאו מאולם ההתעמלות ומחדר הכושר ונכנסו לחיי היום יום בשנות השמונים. אז התחיל בניו יורק הטרנד המקובל של אנשי ונשות עסקים שעושים דרכם לעוד יום עבודה ברכבת התחתית בנעלי התעמלות, שהוחלפו עם הכניסה למשרד. טרנד חדש נולד אז, טרנד שהלך והתפתח. אופנת נעלי הספורט ששילבו נוחות ותחכום. נעלי האולדסטאר של שנות השמונים, מראה ההיפ הופ שהתפתח מנעלי הפומה ואדידס. כיום כל מעצב גדול, כמו כריסטיאן דיור ופרדה, מכבד את עצמו בנעל התעמלות בעיצובו. שנות האלפיים הביאו גברים ונשים לאמץ את סגנון הלבוש הספורטיבי, שלא חייב להיות מרושל או מזונח, נהפוך הוא. ספורט אלגנט או לבוש נינוח, צעיר, מעודכן וסופר מתוחכם בשילוב נעלי הספורט היוקרתיות שלכם הם הופעה חיונית במלתחה שלכם.

תספורות בפריים טיים
פארה פורסט כיכבה רק עונה אחת בסדרת הטלוויזיה "המלאכיות של צ'רלי", מה שלא הפריע לתספורת שלה להפוך למיתוס. תספורת הבלונד הגולש שלה שגעה את אמריקה ואת העולם כולו וגדודי נשים החלו להתהדר בתספורות פוסט באמצע שנות השבעים. שני עשורים אחרי היסטריית פוסט, הפכה גם ג'ניפר אניסטון לאייקון פסים ופאן בזכות עצמה. התספורת שלה, שזכתה לכינוי "תספורת רייצ'ל", הביאה רבות להחליק את שערן ולדרג אותו. כל עשור הביא עימו את קו התספורת שלו. שנות השמונים לדוגמא הביאו את תספורות התלתלים הנפוכות והקרה הקצר, אבל מה שלא יהיה תספורת אופנתית היא תמיד מחלק מצו האופנה.

חליפה כמעמד של כוח
לכאן נכנסות חליפות הגברים. מחוייטות, ספורטיביות, עם עניבה או בלי, בשלל צבעים, גזרות ובדים, התאמת חליפה לגבר היא אומנות בפני עצמה. קחו לדוגמא את ג'ורג'יו ארמני, אחד המעצבים ששינו את פני החליפה הגברית, וזכה בקטגוריה הזו לתהילת עולם בזכות ריצ'רד גיר בסרט "ג'יגולו אמריקאי". כל עשור העניק לחליפה הגברית פרשנות שונה. גם הנשים לבשו חליפות לאורך השנים במראה רציני, נוקשה, סקסי ומכובד.

מכנסי הג'ינס
יום הולדתו הרשמי של הג'ינס מצויין בשנת 1853, אז החלו לוי שטראוס ושותפו החייט דיוויד ג'קוב לייצר ולשווק את מכנסי העבודה למהגרים האמריקאים, מחפשי הזהב. מכנסי העבודה עלו אז 85 סנט לזוג. בשנות השלושים כיכב הג'ינס בסרטי המערבון, שיצרה תעשיית האולפנים הגדולים בהוליווד ובשנות הארבעים, אחרי מלחמת העולם השניה, ייצאו האמריקאים את בשורת הג'ינס ליתר חלקי העולם. למעשה רק בשנות השישים זכו המכנסיים לכינוי ג'ינס, אז גם הפכו לסמל נעורים. (אחת מנקודות הציון היה סרטו של ג'ינס דין "מרד הנעורים"). קשה לתאר כיום את הרעיון, אולם בשנות החמישים הג'ינס ביטא אנטי ממסדיות ומרד נעורים הוחרם בבתי ספר רבים בארה"ב. בשנות השישים קיבל המכנס את גרסת דור הפרחים. הם רקמו עליו, תפרו עליו טלאים ופרחים וציירו עליו. בשנות השבעים גדל ייצורו בעקבות תנאי המסחר הנוחים שאפשרו הורדת מחירים ושיווקו בעולם. אבל רק שנות השמונים היו העשור בו סוף סוף זכה הג'ינס להכרה והפך לאייקון אופנתי. מעצבי על כמו קלווין קליין החלו לייצר קולקציות ג'ינס משלהם והג'ינס הפך לפריט חובה בכל מלתחה. כיום מכנסי הג'ינס, החולצות והג'קטים, התיקים והכובעים הם חלק בסיסי בכל מלתחה, בכל גיל. בשנים האחרונות ירד קו מותן, הגזרות חדשות, הג'ינס מגיע בשלל צבעים, במראה המשומש והקרוע, מכנס שמתרחב בקצהו, עם פייטים, כתמים ועוד.

המחשוף
תשכחו מעגילים יפים, תיקי מעצבים וחצאיות מפוארות, האישה של העשורים האחרונים השתמשה מאז ומתמיד במחשוף כגורם שגונב את ההצגה. קחו לדוגמא את טקס חלוקת פרסי גלובוס הזהב או טקסי האוסקר, כמעט תמיד בוחרות הכוכבות הגדולות ומעצבי השמלות להציג מחשופים עמוקים במיוחד בשלל צבעים. המחשוף תמיד היה חלק מהנוף, ועם השנים הוא רק מותיר פחות ופחות מקום לדמיון. גם במלתחת היומיום החולצות והסריגים הפכו לנועזים יותר, חושפים יותר ופתוחים יותר.