על כל אלף תינוקות שנולדו בישראל יש 140 הפסקות הריון

על כל אלף תינוקות שנולדו בישראל מתבצעות 140 הפסקות היריון – כך עולה מדוח משרד הבריאות המסכם את מספרן של הפסקות היריון על פי חוק בשנת 2004. הדוח אינו כולל הפסקות היריון בלתי חוקיות הנעשות באופן פרטי וללא אישר של ועדה להפסקת היריון.

שיעור הפסקות ההיריון בישראל יציב מאז אמצע שנות ה-90' ועומד על 12.3 הפסקות היריון לכל אלף נשים בגיל הפיריון (15-49). שיעור האישורים להפסקות היריון גבוה יותר בקרב נשים בנות 20-39. עם זאת, שיעור ההפלות היזומות בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות מערב אירופה.
הוועדות להפסקת היריון הפועלות בבתי חולים על פי הרשאה של משרד הבריאות אישרו ב-2004 ביצוע של 21,286 הפסקות היריון והתנגדו לכ-400 בקשות בלבד. בפועל רק 20,378 ביצעו את ההפלות.

רבע מהפסקות ההריון - באמצעות "גלולת ההפלות" שאושרה כבר לפני 7 שנים. משרד הבריאות אישר את השימוש בגלולת המיפיג'ין לביצוע הפסקת הריון עד לשבוע ה-7 להריון. 5 שנים לאחר שאושר השימוש בה בוצעו כחמישית מהפסקות ההריון (4,119) באמצעות הגלולה. פי שניים בהשוואה לשנת 2000. יותר משליש מכלל הפסקות ההריון עד השבוע ה-7 נעשו באמצעות הגלולה.

הסיבה המרכזית, קובע הדו"ח, להפסקות היריון היא "יחסים אסורים": הריון הנגרם מאונס, גילוי עריות או הריון מחוץ לנישואין. 54% מהפסקות ההריון (למעלה מעשרת אלפים), נעשו מסיבה זו.

כחמישית מהפסקות ההריון (18%) נעשו בנימוק שהמשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי. שיעור זהה של הפסקות הריון נעשה בעקבות חשש למום גופני או נפשי ו-10% מהפסקות ההריון נעשות מסיבות של גיל האישה: פחות מ-17 או מעל 40.

משנת 2000 עלה אחוז הפסקות הריון עד השבוע השביעי מ- 48% ל- 57% ואילו אחוז הפסקות ההריון בשבועות 8-12 של ההריון ירד מ- 43% ל- 34%. הסיבה העיקרית להפסקת היריון מהשבוע ה-13 ואילך הן בשל חשש למום גופני או נפשי של העובר. בשנת 2004 עלה מאד מספרן של הפסקות ההיריון המאוחרות (לאחר השבוע ה-23 של ההיריון, לאחר
החודש השישי). מ-188 הפלות מאוחרות ב-2003 ל-278 בשנת 2004, כאחוז מכלל הפסקות ההריון.

המובילים בתחום הפסקות ההיריון הם בתי החולים הפרטיים, שבהם נעשו 45% מהפסקות ההיריון ב-2004. אחריהם בתי החולים הממשלתיים (29%), בתי החולים של שירותי בריאות כללית (19%) ובתי החולים הציבוריים בירושלים (7%).