במי אנחנו מתאהבים ?

נועה, בתחילת שנות השלושים לחייה היא בחורה נאה ואינטליגנטית המטפחת קריירה מצליחה, אך כל הסובבים אותה תוהים מדוע אין לה בן-זוג שבבוא היום תוכל לחלוק עמו את חייה.

לפי ההיסטוריה שלה, נראה שהיא מהנשים שתמיד מתאהבות בגבר הלא נכון: זה שלא מוכן למחויבות, או זה שיש לו מחויבות לאישה אחרת...

יאיר, בן שלושים ושמונה, הוא לכאורה חלומה של כל אישה: עורך-דין מצליח, נראה טוב, חכם ומנומס. הוא כבר היה באינספור דייטים וחבריו תמיד מנסים לשדך לו איזו רווקה תורנית, אך תמיד, לדבריו, "זה לא זה". העניין הוא שיאיר נמשך רק לצעירות ובחורה שחצתה את העשרים וחמש היא כבר לא אופציה בשבילו. בחורה כזו, כמובן, מעדיפה בחורים בני גילה.

סימפטומים של תסמונת ההתאהבות בבלתי מושג -

כמה פעמים שאלתָ את עצמך: למה היא לא שמה עליי? כמה פעמים שאלתְ את עצמך: איך זה שאני מתאהבת בגברים שאינם מעוניינים בי? מחקרים רבים ניסו לענות על השאלה 'במי אנחנו מתאהבים?'.
על פי המחקר הפסיכולוגי, ישנם חמישה גורמים חשובים להתאהבות.
שלושה מהם אינם תלויים בנו: קרבה, זהות ומתח, ושני גורמים תלויים בנו: התמקדות והדדיות.

למה הכוונה?

קרבה – לרוב, אנשים מתאהבים במי שהם פוגשים בסביבתם הקרובה: בבית הספר, בצבא, בשכונה, באוניברסיטה, במקום העבודה. ככל שאנשים נחשפים זה לזה פעמים רבות יותר, הם לומדים לחבב יותר זה את זה.

זהות – ככל שבני-זוג דומים יותר זה לזו, מבחינת ההיסטוריה שלהם, רקע משפחתי, מוצא, עיסוק, השכלה, מבנה פיזי וכדומה, כך סיכוייהם להתאהב זה בזו גדולים יותר.

מתח פיזיולוגי – מתברר שהעוררות הנגרמת ממצבים מחרידים יוצרת הפרשת אדרנלין, והוא בתורו עשוי לעורר אהבה. הפאניקה, הפחד מאובדן, החיים בצל הסכנה – כל אלה גורמים לאנשים להתקרב זה לזה (ראו תופעת הבייבי בום הידועה המתרחשת אחרי מלחמות).

התמקדות – כאן ניכרים הבדלי המינים: בחיפוש אחר בני-זוג, גברים נוטים להתמקד במראה, ונשים – באישיות. כך, גבר רגיש, מתחשב ובעל חוש הומור, עשוי להיחשב אטרקטיבי גם אם מראהו החיצוני אינו מרשים. גברים, כך עולה מהמחקר, מחפשים בממוצע הרבה יותר ריגושים וחידושים, בעוד נשים נוטות לקביעות. הן נצמדות לבן-זוג אחד וחוששות משינוי. כך שהשאלה הנפוצה "איך אחרי כל מה שגבר מעולל לחברה שלנו היא עדיין איתו" – מקבלת כאן תשובה.

הדדיות – אנשים אוהבים שמתעניינים בהם. אדם שאנו נמשכים אליו, הוא מי שנותן לנו הרגשה שאנו חשובים לו. מי שמרגיש שקשה לו להשיג בני- זוג, מי שחש שלא מתאהבים בו –ייתכן שהבעיה היא שהוא אינו יוצא מהבועה שלו ומרוכז מדי בעצמו. למשל, אחת הסיבות שאנשים נהנים מטיפולים נפשיים או אלטרנטיביים היא שהמטפל מרוכז במטופל, המטופל מקבל תחושה שלשעה קלה הוא במוקד, הוא העיקר. מספרים שזהו סוד קסמו של ביל קלינטון, מי שהיה נשיא ארצות-הברית: יש לו יכולת להיות לכמה דקות לגמרי ממוקד במי שמולו, ולכן אנשים (ובעיקר נשים...) נמסים למולו.

אז אם הכל כל כך פשוט, למה זה מסובך? מתברר שבחיפוש מדוקדק אפשר לגלות שאנשים מסבכים את עצמם בגלל ילדות שבה חוו איזשהו קלקול, למשל דחייה מצד אב או אם. מעניין לגלות שאנשים בעלי רקע כזה של דחייה, נמשכים דווקא לדמויות שידחו אותם שוב. במקום לצאת מהנתיב ללא מוצא הזה, הם מוכנים שוב ושוב לספוג השפלה, מתוך מנגנון שאנו קוראים לו חזרתיות כפייתית. מי שחווה חזרתיות כפייתית כזו - טוב לו שיפנה לטיפול נפשי שיעזור לו לשנות את הדפוס הבלתי מועיל, ופעמים רבות ההרסני הזה.


*** הרחבה על הספר תוכלו למצוא במדור 'עינוגים' באתר.