רוז הייתה... ואיננה !

ארבע שנים וחצי. זה כל מה שניתן לה על פני אדמה זו. עצוב. כואב.

אך מעבר מכך : חמור ביותר !
חמורות הנסיבות בהן הלכה לעולמה ילדה קטנה ותמימה שהייתה קורבן – במלוא מובן המילה – לחולי ולרוע הלב של סב, אם ומשפחה מעורערת באופן כללי.



מוזר מה שקורה כאן.
המדינה רועשת וגועשת כבר חמישה שבועות. מאז היוודע דבר היעלמותה לציבור הרחב ומהרגע בו נתגלתה כל הפרשה המחרידה הזו הנשמעת כמו תקציר של סרט מתח ואימה, כולם מזועזעים. הרבה נרתמו לחיפושים – ועל כך שיבורכו כל אלו שסייעו במציאת הגופה. אך מה עם כ ו ל נ ו ?
למה אנחנו קמים על הרגליים האחוריות שלנו רק שזה מגיע לחדשות, לדיווח על מקרי רצח ?
כמה נשים נרצחות מידי יום? מידי שנה? כמה ילדים מוכים גרים בקרבנו? בכמה ילדים מתעללים נפשית וגם פיזית? על כמה ילדים מכבים סיגריה או שולחים אותם לפנימייה מידי שנה?

התשובה מקבילה למה שקורה מידי שנה בסמוך למועד שמתפרסם דו"ח העוני. אוי גוואלט. ממש נורא. בוא נתרום קצת, אולי נעזור... הגבות מורמות לשבוע שבועיים ואז הכל חוזר לשגרה.

ומה יהיה מחר?
את רוז הרגו, מצאו, יקברו ואז... תוך כמה זמן הסיפור יירגע? עד המקרה הבא?!

קיצוני ככל שיישמע סיפור הרצח הנוכחי של הילדה החמודה תכולת העיניים, יש לתת את הדעת מבחינת חברה וכאנשים פרטיים על הסביבה שלנו, להיות עירנים לשכן, לחבר, לילד בגן שנראה קצת מפוחד ולא להתבייש. לא להתבייש לברר, לסייע וגם לבקש עזרה בעת הצורך. אסור לנו להפוך לחברה מנוכרת!

לא צריך להגיע למצב שכבר אי אפשר לשאת את העול והמעמסה ואז הורה יבצע מעשה שלא תהיה עליו דרך חזרה.
הסתכלו מסביב... כמה נשים חוטפות דיכאונות לאחר הלידה, לכמה אנשים קשה גידול הילדים בהיעדר עזרה או מצב כלכלי סביר?

ויש את אלו שפשוט לא נועדו להיות הורים. שאין בהם את יכולת הוויתור הזאת מעצמם לטובת מישהו אחר. חסר ישע ותלוי בהם. נדמה כי מעבר לפסיכוטיות של אימה של רוז ושל סבה, הם מסוג האנשים שלא מגיע להם שיהיו ילדים. אלו גם הרגעים שבהיעדר תגובה או הבעת רגש שלרבים תראה טבעית מצד האם והסב , עוברת המחשבה על מתן גזר דין מוות. למה שהמדינה תבזבז כספים להחזיק מישהו כמו הרוצח הזה בחיים? כדי שיביע חרטה ויטען לחוסר שפיות... נו באמת. ואיפה האבא בכל הסיפור? כמה מרוחק אתה יכול להיות מהילדה שלך? מסתבר שמאוד.

יש כל כך הרבה קושי ועדיין כל כך הרבה מה לעשות.
לא צריך להפוך לפרנואידים, אך אפשר להיות שם בשביל.
להיות שם בשביל ילד שזקוק לעזרה או מאותת שקשה לו. להיות שם בשביל שכנה התקועה בבית ולא יכולה יותר לשמוע את צווחות התינוק . לשמוע לפעמים הורה הנמצא במצוקה בחנות כשהילד צועק ומשתולל ואין אפשרות אפילו לתת לו סוכרייה או משהו קטן אחר. מה רע בלעזור כשאפשר?

כל דבר שיעלה חיוך על פני הילדים שלנו. כל עזרה, כך מסתבר, תתקבל על ידי מישהו בשמחה בצד השני.
הילדים הם הראי לאיך שנראית כל החברה, הם העתיד .
אם לא נדאג להם להווה יציב , נתקשה מאוד להתמודד עם התוצאות בעתיד... והעתיד , כפי שאתם יודעים, כבר כאן !



לשימושנו בעת הצורך -

המועצה הלאומית לשלום הילד
רח' פייר קניג 38, ירושלים 93469
טלפון: 02-6780606 פקס: 02-6790606
דוא"ל: ncc@children.org.il


ארגון משפחה חדשה
רחוב נחמני 34 , תל אביב 65795
טלפון: 5660504 - 03 פקס : 5600720 - 03
newfamily@newfamily.org.il

נעמ"ת -http://www.naamat.org.il