הם נוסעים ושרים

מתי פורחות הכלניות ובאילו גוונים ? איזה תבלין מחזק את כוח הגברא וכמה כסף קבלו הטמפלרים עבור רכושם בישראל ? אלה רק חלק מהשאלות שקיבלנו עליהן תשובות בטיול חוויתי לצפון, עם נגה ודני, המארגנים קבוצות לטיולים מזמרים.


איזו ארץ יפה
שבת בבוקר. אני מוצאת את עצמי עומדת בצומת מרכזית במרכז הארץ, מחכה לאוטובוס שיאסוף אותי ל"טיול מזמר" לצפון הפורח. לרגע קצר אחד, אני מהרהרת בגעגוע על המיטה החמה, שמיכת הפוך, הקפה השני של הבוקר והעיתונים... אבל אז מגיע האוטובוס. קבוצת פנויים - פנויות בגילאי 50+ שנראית כמו כיתה של ילדים שובבים שפרקו כל עול. מצב הרוח מעולה והאווירה התוססת מקבלת חיזוק על ידי קטעי נגינה של דני - אקורדיוניסט וזמר המעודד את המשתתפים להצטרף.
בקושי הספקנו לעזוב את המרכז והמדריך שלנו, רוני פלאוט, שיתגלה בהמשך הטיול כידען ונעים הליכות, מסביר לנו מה אנחנו רואים ולאן אנו נוסעים. הנוף מתחלף מהר מאוד וכבר אפשר ליהנות ממשטחי תורמוסים בכחול- סגול עז, כלניות סמוקות בשדות ירוקים וסביונים המאירים בצהוב, כמו שמשות קטנות. התחנה הראשונה שלנו היא נחל שופט. אחד המקומות היותר יפים ומומלצים לבקר בהם. כל השנה זורמים שם מים בכמויות משתנות בהתאם לעונת השנה כמובן (מי מעיינות) ויש מסלולים מסודרים לטיול רגלי. אפשר לבוא גם עם ילדים קטנים ועגלות לתינוקות. אי אפשר שלא להתפעל מהצמחייה הסבוכה, שכשוך המים והפריחה המדהימה. אגב, נחל שופט נקרא על שמו של שופט בית המשפט העליון בארצות הברית שהיה גם ציוני נלהב, ג'וליאן מק וויליאם שמן הסתם, בעברו הרחוק זרם דם יהודי... ביקרנו גם במספר מערות טבעיות ששימשו במהלך ההיסטוריה למגורים או לקבורה. הפריחה כאן נמשכת את אמצע אפריל ומומלץ לבקר כאן בכול נסיעה לצפון. בדרכנו ליעד הבא עברנו על יד המוחרק'ה, המוכרת כבסיס אימונים צבאי ממנו יצאו מנהיגי ההגנה וצה"ל. היום יש במקום מוזיאון שניתן לבקר בו בתיאום מראש. משה מונדק היה בין היתר אחד המחנכים במקום והא זה שעצב את סמל הקצונה המקובל עד היום בצבא: חרב שסביבה מלופפים עלי זית. גבעת הרקפות, בין קיבוץ דליה לגל-עד הינה מטרה מבוקשת ופופולארית. שם יצאנו למסע רגלי קצר ונהנינו מהרבה אוויר צח, שפעת רקפות מרהיבה והמוני בית ישראל, שהגיעו לכאן על נשיהם וטפם כדי ליהנות מהטבע במלוא תפארתו.
במהלך הנסיעה המשיכו דני המנגן ורוני המדריך לחלק ביניהם את הזמן. שרנו, דיברנו, צחקנו והקשבנו להסברים על האתרים השונים שחלפנו בדרכנו, במינון נכון- לא יותר מידי ולא פחות מידי. שמענו על רכבת העמק המיתולוגית וראינו את האתר שהוקם - כפר אלרואי אשר היווה את אחת מהתחנות של הרכבת. למרות תוכניות וניסיונות חוזרים לשיקום הרכבת, לא נעשה במהלך השנים דבר. בהמשך נסענו לבית שעריים וביקרנו באנדרטה המחודשת של ראשון הנוטרים בארץ ישראל, הלא הוא אלכסנדר זייד. נהנינו מתצפית מרהיבה על כל עמק יזרעאל ולאחר מכאן עצרנו לארוחת צהריים במרכז אלונים. הג'חנון והקפה היו טעימים להפליא. משם המשכנו וטיילנו בשמורת אלוני אבא, צפינו במרבדי הכלניות הפורחות בשלל צבעים והצטלמנו ליד עצי האלון העתיקים. חוות התבלינים היוותה את תחנתנו האחרונה בטיול היומי. קיבלנו הסבר מפורט על תכונותיהם הבריאותיות של צמחי ארץ ישראל וקנינו כמה תבלינים נבחרים. בזמן שבילינו בקניות הכינו נגה ודני שולחן ועליו שתייה חמה ועוגות מאפה בית. דני פצח בנגינה וזמר ולאחר שטעמנו מהמתוקים, נוצר לו מעגל של רוקדים ורוקדות שלא הפסיקו עד ששקעה השמש. את הדרך הביתה בילינו בשירה של שירים חדשים וישנים.
חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים ולא נותר לי אלא לומר: להתראות בטיול הבא.

לפרטים –
נגה: 054-4871474