ספר חדש – 'התקבלת!': כיצד לעבור בהצלחה ראיונות עבודה

'התקבלת!' הוא ספר יוצא דופן בגישתו, לא רק בשל הדרך הסיפורית בה הוא מעביר גישה חדשה להצלחה בראיונות עבודה, אלא בעיקר בשל אישיות מחברו – אבי יקואל – שבילדותו סבל מגמגום קשה.

יקואל, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בסוציולוגיה, שימש מספר שנים כעמית מחקר בטכניון בפסיכולוגיה ארגונית בחברות מובילות במשק. בשנים האחרונות הוא החל להנחות קבוצות תמיכה לשינוי ופיתוח קריירה, המיועדות לשכירים, עצמאים, לעובדים מן השורה ולמנהלים.

לדבריו, את הגמגום שלו ואת התרגשותו, הוא נהג לחשוף מיד בתחילת כל ראיון עבודה, או ראיון למשרה אקדמית, ובכך יצר אמפתיה והסבר מספק למראיין, לאופן התנהלותו ולדיבורו.

לגישה זו הוא קורא 'כתם הקפה' – אותו פגם בלתי נראה שאנחנו סוחבים איתנו לכל ריאיון או מבחן קבלה, ורק חוששים מהרגע שבו הוא יתגלה. לדבריו, העיסוק האינטנסיבי שלנו בהסתרת 'כתם הקפה' מנהל אותנו, ומחבל בתפקודנו בראיון.

"אחת המשימות הקשות לאנשים הניגשים לריאיון עבודה היא לבלוט מעל יתר המועמדים" אומר יקואל.
לדבריו, הדרך להפוך ראיונות עבודה לאפקטיביים, נעוצה ראשית כל בבניית סיפור אישי, המחבר בין הרקע של המועמד למשרה הנחשקת. הסיפור יכלול תכנים שיחברו בין ילדותו, הרקע המשפחתי שלו, או אירועים משמעותיים אחרים בחייו - כך שישקפו למראיין מדוע המשרה כל כך חשובה להגשמת שאיפותיו וחלומותיו של המרואיין.
"ילד שפירק כל מכשיר חשמלי בבית, יצמח להיות מהנדס שממש נושם את העבודה, גם אם ברזומה שלו אין הרבה שנות ניסיון במשרות מקבילות" אומר יקואל. "כדורגלן שנפצע בנערותו, רגע לפני הפריצה הגדולה, יוכל להדריך ספורטאים צעירים כיצד להימנע מפציעה בדרך הרבה יותר אכפתית ומחוברת, מפיזיותרפיסט בעל אותו רקע השכלתי".

יקואל מקדיש מקום גם לחמש השאלות המבאסות ביותר בכל ראיון עבודה – ומתווה דרך בה יכול המרואיין למשרה להשתלט על הראיון כבר מתחילתו. על הספר 'התקבלת' – בכתבה הבאה

אבי יקואל, 40, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא יועץ ארגוני ומנחה קבוצות בכיר, המתמחה במבחני מיון ובהכוונה תעסוקתית לקראת ראיונות עבודה. לאחרונה הוציא יקואל את ספר ביכורים שלו "התקבלת! השיטה לתקשורת מנצחת ראיון" (או בקיצור - תמר).

האופן בו כתוב הספר כלל לא דומה לספרי 'עשה זאת בעצמך' רגילים – עם רשימות כללים של עשה ואל תעשה, אלא בצורה סיפורית, המשקפת בכל פרק את גישת העל של יקואל: העבודה איננה עוד דרך להשיג כסף – אלא עולם שלם שיש לשלבו עם השאיפות והחלומות של העובד – כדי שיזכה בקריירה ברת קיימא.

ראיון העבודה – ממבחן להזדמנות
בעוד שמכוני הכנה למבחני מיון עוסקים בעיקר במבחנים עצמם, יקואל התמקד בנישת ראיונות העבודה.
"רובנו עובדים במקצועות שאינם מוחשיים להצגה, ולכן מה שאדם אומר על עצמו הוא תמצית הראיון", אומר יקואל. "זאת בניגוד למקצועות כמו נגר או תסריטאי, שאפשר פשוט להציג בהם עבודה מוחשית".
יקואל נוגע בכל מוקש בראיון עבודה, והופך אותו מסיטואציה של מבחן להזדמנות להתבלט. שאלות כמו: "ספר לי על עצמך" "מהן התכונות השליליות שלך?", ו"למה דווקא אתה מתאים לתפקיד", שהן שנואות ביותר על מחפשי עבודה, הופכות בדרך אותה מתווה יקואל כהזדמנויות שניתן להתכונן אליהן.

"כילד מגמגם פיתחתי יכולת של החלפת מילים"
"כילד סבלתי מאד מכך שלא הצלחתי לבטא את עצמי", הוא אומר. "קראתי המון ספרים והיה לי ידע נרחב, אבל לא הייתי מסוגל לדבר בגלל הגמגום הקשה. השיא מבחינתי היה בכיתה י', כשכתבתי חיבור מוצלח וקיבלתי בגינו פרס, אבל לא הצלחתי להקריא אותו בכיתה, כשהמורה ביקשה ממני". באוניברסיטה למד פסיכולוגיה (תואר ראשון) וסוציולוגיה (תואר שני), ולמרות שעברו שנים רבות מאז שעמד מגמגם מול כיתה שלמה, בחוויה שלו הוא נשאר כזה. "גם אדם שמן שמרזה נשאר בחוויה שלו אדם שמן", הוא אומר. "אפשר להגיד שפשוט פיתחתי יכולת החלפת מילים". היכולת הזו הובילה אותו עד לטכניון, לעבודה כעוזר מחקר בפרויקטים בתחום הפסיכולוגיה הארגונית של החברות המובילות במשק.

בגיל 27 חלה בסרטן, החלים, והתפנה לכתוב את התזה שלו במסגרת לימודי התואר השני, בתחום הפריה חוץ גופית. את הנושא בחר בעקבות ניסיונות ממושכים שלו ושל אשתו להביא ילד לעולם. "חשבתי שאולי דרך המחקר אמצא תשובה גם בשבילנו", הוא אומר.

מהקמת חברה וניהול צוות עובדים – לבלוגר מצליח
במהלך הלימודים, במסגרת קורס הנחיית קבוצות, הבין יקואל שמצא את ייעודו. הוא הנחה קבוצת חיילים משוחררים לקראת השתלבות בחיים האזרחיים, וצבר מוניטין במהירות, עד שקיבל פנייה לנהל את הפרויקט. "מעולם לפני כן לא ניהלתי פרויקטים ולא העסקתי מנחים, ופתאום המשמעות היא להפוך בין רגע לחברה", הוא אומר. "זה היה חלום, אני חושב שאני עדיין ילד שחולם, אולי כפיצוי על כל אותן השנים שחייתי בשקט, בלי מילים".
אז גם התחילה להיכתב מה שהוא מכנה "תורת הלחימה", והוא החל לכתוב חוברות הדרכה למנחים, שבהן שיתף בידע שלו. לאחר כ-4 שנים שבהן ניהל את החברה ואת הפרויקט, חש מיצוי, העביר את המושכות לידיים אחרות, ועזב.

יקואל פתח בלוג שהוקדש להעצמה אישית בתחום הקריירה, בנה אתר, כתב מאמרים, צילם קטעי ווידאו והעלה עמוד עסקי לפייסבוק. הפניות מאנשים החלו לזרום, יקואל הקים סדנאות וחוגי תמיכה קבועים לקריירה, ובזמנו הפנוי, החל לכתוב את ספרו.

"ניסיון או השכלה אינם פרמטרים ייחודים"
לדברי יקואל, מרואיינים רבים ניגשים לראיון בתחושה של חדר חקירות, ומפתחים אנטגוניזם כלפי כל הסיטואציה. לעומת זאת, מרואיין שיתחיל את הראיון בייחוד שלו, יחווה חוויה אחרת.
"פעמים רבות אנשים מבלבלים בין פרמטרים שקיימים אצל כולם, לבין פרמטרים ייחודיים", אומר יקואל. "לדבר על ניסיון או על השכלה, למשל, זה לא דבר ייחודי, שכן סביר להניח שכל מי שניגש לראיון הוא בעל ניסיון והשכלה דומים. הייחודיות היא הסיפור האישי. מהנדס, לדוגמה, שגדל בבית של מהנדסים ומגיל אפס מתעניין בתהליכים חשמליים, מפרק ומרכיב דברים, זה סיפור מאד ייחודי – כי הבנאדם הפך למהנדס עוד הרבה לפני שהוא למד הנדסה, ולכן הסיפור יכול לשקף את זה שיש לו יכולות שלא קיימות אצל כולם, שאותן הוא צריף להציף בראיון כבר בהתחלה". "כך גם מאמן כדורגל לנוער וילדים, שנפצע רגע לפני שעבר לליגה של הגדולים. ממקום כזה, הוא יכול להביא את האימון מזווית הרבה יותר ייחודית, בוגרת וזהירה".

לדברי יקואל, לכולנו סיפור ייחודי, שהוביל אותנו לבחור בדרך בה אנחנו בוחרים, והשיטה שהוא מציע היא לחבר בין העוגנים המשמעותיים בחיים, לבין הבחירה שלנו במשרה אליה אנו ניגשים.

לדברי יקואל, הזמן האפקטיבי של ראיון עבודה הוא קצר בהרבה ממשך הראיון עצמו, וברוב הזמן המראיין מנסה לאשש לעצמו את המסקנות אליהן הגיע בדקה הראשונה של הראיון. לכן הדקות הראשונות בראיון הן החשובות ביותר. את הדקות הללו ממליץ יקואל להכין מראש.

"ניתן להפוך בקלות להיות המראיין בראיון"
למעשה, השאלה הרווחת, שמשום מה שנואה על הרבה מאד מרואיינים, היא "ספר לי על עצמך". "למעשה זו אחת מחמש השאלות השנואות ביותר על מרואיינים". לדברי יקואל, הרבה מאד מרואיינים מתבלבלים בשאלה הזו, ולא יודעים כיצד להפוך אותה למנוף אדיר. "ראיון עבודה זו לא חקירה, זו הזדמנות פז למרואיין לספר במה הוא טוב ומה הוא אוהב לעשות, ואם הוא ינצל אותה נכון, הוא רק ירוויח", אומר יקואל. כדי שהמועמד יגיע מוכן לראיון, יקואל מסייע לו לשתול "עוגנים" בסיפור, דוגמת מילים שיהיה קל לו לזכור על מנת לשלבן בשיחה.

למעשה, השאלה "ספר לי על עצמך" יוצרת הזדמנות לספר את הסיפור שבניתם בבית, אשר בו מקופלים כל היתרונות שלכם, וכל התשובות לחולשות שלכם. בספר מעניק יקואל דוגמאות רבות כיצד לבנות סיפור שכזה, שבדקה אחת או שתיים, יכול להפוך את המרואיין למי שמנהל בעצם את הראיון, ולא "בורח מפגזים".

יקואל מדגיש שחס וחלילה לא מדובר על דקלום שמשננים בבית. "חשוב שהמרואיין ינהל שיחה טבעית. מילה היא כמו בגד, והסביבה מרגישה כשיש מילה שלא יושבת טוב על אדם, שזו לא המילה שלו" אומר יקואל. לדבריו, בראיון לא צריך להגיד הכל, "אבל צריך להגיד הכל נכון".

"שאלה של מרואיין כמעט תמיד נגזרת מהתשובה הקודמת של המרואיין – אם נותנים תשובה מספקת, המראיין עובר לשאלה הבאה. אם התשובה תהיה מתחמקת, המראיין יתעקש עליה, והמרואיין יקבל תחושה של חקירה" אומר יקואל.

"ספר לי על התכונות השליליות שלך"
לדברי יקואל, שאלת התכונות השליליות היא השאלה השנואה מכולן. "למעשה זו שאלה טפשית ביותר, שכמעט אף פעם לא ניתן ללמוד ממנה דברים חשובים על המועמדים למשרה. היא בעיקר מעידה על חוסר הניסיון של המראיין".
התכונות השליליות שלנו, הם בדיוק אותם כתמי קפה, אותם נושאים שאנחנו מייחלים שהמראיין לא יעלה, ואנחנו לא ניאלץ לשקר, או לחשוף את החולשות שלנו.

לדברי יקואל 'כתמי קפה' מהווים דווקא הזדמנות, ושווה לעבוד עוד בטרם הראיון בשילובם בסיפור הפותח – וכך ליצור סביבם הסבר המשקף כי האדם נמצא בתהליך של שיפור.

אי-סדירות בהעסקה, או החלפת הרבה מקומות עבודה, גיל מבוגר או צעיר מדי, נישואין טריים, חוסר ניסיון תעסוקתי - כל אלה 'כתמי קפה' – שניתן אמנם לנסות להסתירם, אך הדבר הנכון ביותר לעשות הוא דווקא לחושפם.

על פי יקואל, נסיונות ההסתרה משדרים חוסר אמינות, וחשיפת הסיפור, תוך ייחוסו לתהליך של שיפור וחיבור למקום העבודה החדש – היא הגישה שעשויה לנצח את הראיון.

"המרואיין צריך להתעניין במראיין"
כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בראיון, ממליץ יקואל להתעניין במראיין. "רובנו עסוקים בשאלות של המראיין, במחשבה של איך אנחנו נתפסים בעיניו", אומר יקואל. "כשאנו עסוקים בכך אנו לא באמת מתעניינים בו. הדיאלוג הפנימי, שרץ למרואיין בראש בינו לבין עצמו, הוא הרסני, ואין בו שום תרומה אמיתית להצלחה. הדרך לצאת ממנו היא באמת להתעניין במראיין עצמו, ולהפוך את הראיון לשיחה". יקואל מפרט טכניקות לעבור ממצב של דיבור פנימי עצמי, להתעניינות במראיין.

לדברי יקואל, מתח והתרגשות לפני ראיון הם אמנם טבעיים, אך אפשר ורצוי גם לתקשר אותם למראיין - בעיקר אם ההתרגשות מלווה בהתנהגות לא רצויה למרואיין, דוגמת גמגום.

גם כאן, מומלץ לחשוף את ההתרגשות, ובכך לגרום למראיין לאמפתיה, וליכולת לשייך את ההתנהגות המוזרה של המרואיין לראיון עצמו, ולא לאופיו האמיתי של המועמד.

יש שאלות שנואות נוספות?
"שאלת גובה המשכורת המבוקשת שנואה במיוחד על מרואיינים" אומר יקואל. רבים לא יודעים איך להתמודד איתה בהצלחה, ומעדיפים שיאמרו להם פשוט מה השכר המוצע למשרה. אך מעסיקים רבים מעדיפים להעביר את הכדור למרואיין. יקואל פיתח שיטה לניהול משא ומתן על שכר, תוך קיבוע מחיר מבוקש בראשו של המראיין, וקביעת 'מחיר ביאוס' – ממנו המועמד מחליט עוד לפני הראיון, שהוא לא מוכן לקחת את העבודה. את הדרך כולה מפרט יקואל בספר.

הספר 'התקבלת' יצא בהוצאת איפבליש.
ניתן להשיג את הספר 'התקבלת' ברשתות הספרים המובילות.
מחיר מומלץ לעותק אלקטרוני: 29₪

(*** אבי יקואל הוא מרצה ומנחה קבוצות בנושא קריירה, ובעל חברת Ischool.)

(* צילום: יח"צ)