נא להכיר: סאלי רידמן האשה שייסדה את 'מכללת רידמן'

כאשר אומרים על מישהו באנגלית שהוא nice זה נאמר כדי לצאת מחובה, נחמד ותו לא אך כאשר מסתכלים על סאלי רידמן מבינים שהמדובר הוא באישה מקסימה, חייכנית וחזקה עם סיפור חיים חובק עולם ומתחילים להבין את המשמעות הראשונית והנכונה של a nice person .


ברגע הראשון מתקשר שמה למכללת רידמן ללימודי רפואה משלימה וזאת משום שהיא הקימה את ביה"ס. אך מעניין יותר לדעת ולהבין את נפש האישה שעומדת מאחורי עסק מצליח, מרגיע ושגורם לה לחייך בכל בוקר מחדש...

סאלי רידמן נולדה בפיטסבורג – פנסילבניה בשנת 1949 להורים ניצולי שואה אשר איבדו את משפחתם במחנות ההשמדה.בבית ההורים הייתה מנטליות של מהגרים והיא חוותה גם את גירושי ההורים כבר בגיל 13. היא גדלה עם אימה והחלה לעבוד מגיל צעיר מאוד בעבודות מגוונות משום שהן לא זכו לתמיכתו של האב.

לקראת סוף גיל העשרה הלכה לקולג' והחלה ללמוד פסיכולוגיה למשך 4 שנים. לאחר מכן גילתה שיטה חדשה לטיפול הנקראת rolfing אשר משלבת בין המוח, הנפש והגוף – סוג של פסיכותרפיה.

מה קרה לך הודות לשיטה החדשה ? מה גילית?

גיליתי את הקשר בין המוח, הנפש והגוף בצורה מאוד משמעותית. מי שטיפל עד אז, בסוף שנות ה – 60, לא עמד על הקשר בין טיפול גופני שעוזר לנפש. הייתה התייחסות לפסיכולוגיה כמשהו נפרד מהגוף והמושג הוליסטיקה עדיין לא היה מוכר ומקובל.
אני, אישית, התחברתי לזה מטיפולים שהתחלתי לעבור : חוויתי את פרץ הרגשות שיצא מתוכי מהרגע שהמטפל נגע בי והבנתי שמתחילים לקרות לי דברים ברמה הנפשית.
הטיפול המדהים הזה הביא אותי לרצות להיות "רופלרית" מתוך מחשבה שהדיבורים הפסיכולוגיים אינם מספיקים , אלא, יש צורך בהתייחסות הוליסטית לגוף שתגרום לאנשים לחוש... את מה שאני הרגשתי ורציתי כבר להעביר הלאה.

וכך הפכת למטפלת "רופלרית"?

כמעט. נרשמתי ללימודים בקולורדו אך בתהליך הקבלה גיליתי שהייתי צריכה לעבור איזשהו קורס של מסאז' ואז, פניתי לקורס בסיסי של מסאז' שוודי. כך גיליתי, למעשה, כמה אהבתי את זה. לכן, לא הגעתי לרולפינג בסופו של דבר כי המשכתי להתפתח בכיוון של המסאז'ים , למדתי שיטות וסוגים נוספים, התפתחתי בכיוון ורכשתי לי מקצוע שלימים הגעתי איתו לארץ.
"הזנחת" את ה'רולפינג' שעשה לך כ"כ טוב לטובת מסאז' פיזי. למה ?
משום שדרך המגע החיובי של המסאז' התחלתי להתגבר על ההתעללות הפיזית שעברתי עם אבי בגיל צעיר. עד אז היה לי קשה לנגע ושיגעו בי כי תמיד הייתה לזה אצלי קונוטאציה שלילית ודרך המגע הנעים והמטפל הבנתי שיש גם טוב במגע פיזי וטוב שיכול לעזור ולרפא.

עשית עלייה ומייד התחלת לעבוד?

עליתי לבדי לארץ והגעתי למרכז לקליטת עלייה באשדוד. מאחר וכבר היה לי מקצוע התחלתי לעבוד בשני בתי מלון באשקלון כמעסה, לאט לאט התחילו להזמין אותי לעסות בכל מיני מקומות וכך, התחלתי "לטייל" בארץ מלווה במיטת המסאז' שלי למשך 3 שנים. היפה היה שהשיטות שאני טיפלתי בהן במסאז' עוד לא היו ידועות ומוכרות.
בשלב מסוים, פנה אליי מישהו ושאל אותי אם אני רוצה ללמד וכך התחלתי עם 8 תלמידים.

וכך התחילה מכללת רידמן?

כן. מהכיתה של ה – 8 תלמידים צמחו עוד, אח"כ פנו אליי שאביא להם גם מורים לשיאצו ולאט, לאט החלו להתווסף מורים לכל מיני שיטות. לאחר כ – 5 שנים שלימדתי החל תהליך הלגיטימציה של המכללה עם ראשי מגמות, תוכן מובנה וקשרים עם מכללות בחו"ל.

איזה , למשל?

ביה"ס IBSB מקליפורניה, הרפואה הסינית בשיתוף עם אוניברסיטת צ'נג דו בסין ( שהיא השלישית בגודלה בסין ונחשבת במקום הראשון בעולם בהתמחות צמחי המרפא) . כשפתחתי את המכללה התמחינו בצמחי מרפא לפי 4 העקרונות של הפילוסופיה, הדיקור, טווינה וצמחים סיניים.

מה את חושבת שמייחד את המכללה שהקמת?

אחרים מלמדים טכניקה לבד – להיות מטפל טוב בטיפול הספציפי, ואילו אצלנו שמים דגש על התפתחות התלמיד כאינדיבידואל – מה שנראה שבאמת גורם לשינוי בחייהם.
ברמה יותר גלובלית, אם לקרוא לזה כך, המכללה דוגלת במה שהיא מייצגת. כמו למשל, אירוע המים שעשינו בכינרת ולא גבינו עליו כסף . הפקנו את יום המים הבינלאומי כשירות לקהל ואמונה בדבר משום שזוהי דרכנו להחזיר... עכשיו אנו נמצאים בשלב חשוב מאוד שפיתחנו דרכי טיפול בילדים ואנשים, בכלל, עם ליקויי למידה – משהו שאני מגדירה כמצווה הגדולה ביותר שאנו יכולים לתרום ולעשות לחברה.

את מגדירה את המכללה שלך כטובה יותר?

אני חושבת שאין תחרות משום שלכל בי"ס יש את הייחודיות שלו. יש מקום לכולם למצוא את עצמם. מי שמגיע לרידמן פשוט מגיע כי הוא מתחבר ונמשך לאנרגיות שיש כאן. כשהגעתי לארץ כל התחום הזה היה בתול ואלו שהתחילו והקימו את בתי הספר הראשונים במקביל אליי התפתחו כל אחד בכיוון שלו ובהתמחות שראו שנדרשת. הרפואה המשלימה צמחה בארץ כמו גם בעולם מתוך צורך וחשיבה של קידמה אנושית .

יש בך מן הצניעות, נכון?!

אני דוגלת בגישה הצנועה של ללמד את התלמידים שלנו להיות הכלי להעברת אנרגיות טיפוליות.

מאיפה באה הגישה הזו, מחו"ל?

אני מניחה שכן כי אני מתייחסת למעסים כנותני שירות. מבחינתי, I am a spiritual seeker שרוצה שכולם יהיו מרוצים : גם המטפלים וגם המטופלים. אני מניחה שגישת השירות היא משהו שבאתי איתו כבר מושרש מארה"ב.
האם את חושבת שבגלל המצב המתוח בארץ יש יותר דרישה והצדקה לתחום הרפואה המשלימה ?
זהו מקצוע שגדל ומתפתח בכל העולם כי העולם נעשה יותר מתוח. חוץ מזה, אנשים כבר מפחדים מניתוחים ומתרופות ורוצים למצוא פתרונות בטבע ובפשטות. ביכולות שלנו לרפא את עצמנו.

מה לגבי חייך האישיים – את נשואה?

הגעתי לארץ כבר גרושה, כאן התחתנתי שוב והתגרשתי ועתה, אני מחכה לנסיך. אני עדיין מאמינה באהבה, באגדות. האמת היא שיש לי בחיי הכל : חברים, סיפוק, עיסוק ורק אהבה חסרה לי – שאוכל לתת ולקבל.

את חושבת שהעבודה הפריעה קצת לחייך הפרטיים?

תראי, אין ספק שההתעסקות בעבודה האטה את ההתפתחות האישית של משפחה משלי אך כל מה שעשיתי היה מתוך תחושת שליחות ואהבה ואני לא מתחרטת על כך. בכל זאת, כאן במכללה מצאתי לעצמי לייף סטייל, חברה וכל מה שממלא אותי.

מה את מרגישה שאת קמה בבוקר?

אני קמה בבוקר מאושרת ועם תחושת שליחות. זהו מקור בלתי נלאה של אנרגיות.

האם היית מגדירה את עצמך כפמיניסטית?

לא ממש. אני הייתי מסוגלת לעשות את מה שעשיתי בזכות היותי בן אדם עם כישורים ויכולות ללא קשר למיניות. היה לי משהו מיוחד שהיה בו צורך והיה לי את המזל שדלתות נפתחו לי והרבה אנשים עזרו לי במהלך השנים. הצוות שלי – נשים כגברים - הוא ההצלחה . אומנם אני המייסדת אך להצלחה יש שותפים.

מי הן דמויות נערצות עבורך?

שנטרי ימה ואמא שלי. אימי – היום בת 82 ועומדת לעשות עלייה – היא מדהימה : לקחו ממנה את הילדות, המשפחה והיא בנתה חיים משל עצמה. עם כל הקשיים שהיו לה בדרך היא לא מרירה אלא, חייכנית ואדיבה. אני מודה לאלוהים עליה ועל שלקחתי ממנה תכונות כאלו .

מה ה"אני מאמין" שלך בחיים?

Hilling ourselves and by that hilling others ואז, כתוצאה מזה החברה משתנה. עשיית שינוי בחברה זוהי המשימה שלי ואני באמת חושבת שישראל קצת יותר רגועה עם כל המצב בזכות אלפי המטפלים שיצאו.

אילו חלומות ושאיפות נוספים את רוצה להגשים?

תראי, כשהאינתיפאדה התחילה הייתה לי הארה : הבנתי עד כמה החיים יקרים והעתיד לא צפוי ובתור מישהי שנהגה לשים את הרצונות והחלומות שלה בהמתנה – החלטתי לשנות את זה ומאז אני מפנה זמן לעצמי, נוסעת בכל הזדמנות שיש לי ומטיילת בעולם. הייתי בשנתיים האחרונות בצ'ילה, ונציה, עשיתי הייקינג בניו זילנד והייתי בפסטיבל הג'אז בניו אורלינס – שהיה בגדר חלום נושן.

הערת מערכת: תגובות לא אי מייל אמיתי, יימחקו לאלתר