חמישים אחוזים מהאוכלוסיה נראים טוב בבגדים, רק 2 אחוז ממשיכים להראות טוב גם בלעדיהם. קחו בחשבון שמתוך 2 האחוז האלה רק מספר מצומצם מסוגלים לעמוד מול מצלמה ולשדר חדשות ואולי אז תבינו כמה קשה לגייס קרייני חדשות ערומים. כך מסביר מסביר העורך הראשי של "חדשות בעירום" את הקושי הגדול למצוא פרצופים חדשים. "חדשות בעירום", מהדורת חדשות לכל דבר שמשודרת כבר שנים בטורונטו, מחפשת כבר תקופה ארוכה מגישי חדשות חדשים מבלי שהצליחו לתפוס בחכתם את המגיש/ה המנצח/ת.


מה שהתחיל ב- 1999 כפרוייקט שולי שלא ממש תפס את עצמו ברצינות, הפך עד מהרה לקלף מנצח ולתוכנית שנרכשה על ידי הכבלים ל- 6 מיליון מנויים וזכתה להצלחה במדינות מעבר לים מאוסטרליה עד יוגוסלביה.

עושה רושם שסוד ההצלחה האדיר של המהדורה, שהצליחה במקומות שאחרים כולל פלייבוי נכשלו, הוא פשוט מאוד: להקריא את החדשות בעירום. "הסוד", אומר עורך החדשות, "טמון בעירום ובתוכן". המגישים שלו לדבריו מספקים מוצר שהוא שילוב בין אינפורמציה שמעניינת אנשים והגשה מסעירה. באיזון העדין בין השניים נמצא סוד ההצלחה.

נכון שהתוכנית מגדירה את עצמה כתוכנית שלא מסתירה דבר אבל עושה רושם שיש לה כמה סודות. קחו למשל את השמות האמיתיים של המגישים או את המיקום של האולפנים בטורונטו. כמו כן איש אינו מפרסם את שכרם של המגישים או את גודל הרווחים של התוכנית.

"החדשות בעירום" הוא פרי דמיונם של שניים: פרנאנדו פרירה וקירבי סטאסינה. המוטו של השניים התחיל בשאלה: מה אם? מה אם האנשים שמגישים לנו את החדשות יעשו זאת בעירום מלא?

בתחילה גובשה מהדורת חדשות עם מגישות בלבד. כעת מונה צוות ההגשה 15 איש. בראשית 2001 הצטרפו לצוות גם מגישים ממין זכר וכיום יש 4 מגישים בתוכנית.

אורך המהדורה היומית הוא חצי שעה ובין היתר היא עוסקת בנושאי בידור, כושר, ספורט, עסקים וכלכלה וחדשות מהעולם.

ההתערטלות משולבת במידת רצינות ולרוב הכתבים מתפשטים לאורך הגשת האייטם. תארו לכם את מיקי, סוקניק, איילון ויונית מגישים את החדשות של ארצינו בצורה הזאת....