תיאטרון - נשמה צוענית – מירדנה ארזי לתיאטרון יידישפיל אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 29/11/2021
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > תיאטרון > "נשמה צוענית" – מירדנה ארזי לתיאטרון יידישפיל
  כתבות אחרונות
התיאטרון הקאמרי מעלה את 'ציד המכשפות' מאת ארתור מילר התיאטרון הקאמרי מעלה את 'ציד המכשפות' מאת ארתור מילר

ההצגה 'דונה פלור נשואה לשניים' -  חגיגה בתיאטרון באר שבע ההצגה 'דונה פלור נשואה לשניים' - חגיגה בתיאטרון באר שבע

התרוממות רוח בהצגה התרוממות רוח בהצגה "פתאום דפיקה בדלת", בקאמרי

"פולישוק" - קומדיה סאטירית של שמואל הספרי, בתיאטרון בית לסין

תיאטרון בית לסין מעלה את הקומדיה תיאטרון בית לסין מעלה את הקומדיה "חיית מחמד"

תענוג צרוף בתיאטרון גשר - ההצגה 'קיץ במרינבאד ' תענוג צרוף בתיאטרון גשר - ההצגה 'קיץ במרינבאד '

פרידה קאלו במרכזו של תיאטרון-מחול בהבימה - פרידה קאלו במרכזו של תיאטרון-מחול בהבימה - "פרידה"

  לכתבות הקודמות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

"נשמה צוענית" – מירדנה ארזי לתיאטרון יידישפיל

מאת: איריס לקנר

אנסמבל צעירי תיאטרון היידישפיל, העומד מאחורי ההפקה המצליחה, "מונולוגים מהקישקע", חוזר עם הצגה חדשה – 'נשמה צוענית', בבימויו של יוני אילת.
הפקה מוזיקלית הבוחנת את המשותף והשונה בין הצוענים והיהודים, דרך עיבוד ליידיש של אלבום השירים הצוענים המצליח של ירדנה ארזי.



לפני כארבע שנים הוציא יוני אילת אלבום ביידיש ששמו נשמה צוענית (ציגייַנער נשמה), ובו גרסאות יידיש לשירי אלבומה הצועני של ירדנה ארזי, שנמכר ביותר מ-150,000 עותקים, ונחשב לאחד האלבומים הנמכרים והמצליחים בתולדות המדינה.

בימים אלו, החלו בתיאטרון יידישפיל החזרות להצגה, 'נשמה צוענית', שתעלה לבמה ב-6 לאפריל בבימויו של יוני ובהשתתפות אנסמבל צעירי יידישפיל. בעקבות הצלחתה הגדולה של ההצגה "מונולוגים מהקישקע", ממשיך אנסמבל צעירי התיאטרון עם אותו במאי ואותו צוות יוצרים להפקה נוספת שכתב המחזאי הצעיר, אורן יעקובי.

ההצגה בוחנת את המשותף והשונה בין הצועני הנודד ליהודי הנודד ואת תרבות הנדודים בכלל.

שוחחתי עם יוני אילת, במאי ההצגה, כדי לרדת לעומקם של הדומה והשונה בין היהודי והצועני – האחד עם והשני קבוצת נודדת שהתהוותה לתת תרבות משלה:

"מדובר בשתי תרבויות שחוו מאות שנות נדודים באותן טריטוריות במזרח אירופה, כמיעוטים נרדפים בתוך רוב אירופאי לבן ונוצרי", מסביר יוני. "ההצגה עוסקת, בין השאר, בכוחו של המיעוט ואנו מגלמים בה את הצוענים, אבל המטאפורה לעם היהודי ברורה, בעיקר כאשר השירים הצועניים מתורגמים ליידיש. שלא לדבר על היידיש עצמה שהיא בעצם צוענייה, נדדה בין טריטוריות ומדינות, בלי דגל ובלי צבא, שפה שהיא בת בלי בית.
התרבות הצוענית מאופיינת בשמחה ועליצות, אבל יש בה זרמים תת קרקעיים מלאים בהרבה עצב ויגון - מה שמזכיר את תרבות הכלייזמר היהודית, בה הלחנים קצביים ושמחים, אבל הסאבטקסט הרבה פחות שמח, ולרוב גם החיים שמסביב...
בשני המקרים הכינור ממלא תפקיד מרכזי וההתייחסות אליו היא כמעט מטאפיסית: אמצעי לפרוט על מיתרי הלב בשמחה המהולה בעצבות. בכלל, האינסטרומנטים בשתי הקבוצות כמעט זהים, כשהכלים המככבים הם קלרינט, אקורדיון וכמובן כינור".

אז מה שונה ביניהם?
"כמובן שיש נקודות שוני רבות מאוד.
אצל הצוענים, הנדודים הם אג'נדה ואצל היהודים הם לרוב רק מתוקף הנסיבות. הצוענים לעתים נטמעו בדת של הסובבים אותם והיהודים היו יותר מסוגרים בתרבות שלהם.
התרבות היהודית מבוססת על אלפי שנים של כתיבה, וכמעט כולם בה יודעים קרוא וכתוב מגיל צעיר מאוד, ואילו הצוענים על פי רוב אנאלפביתים, ולשפות המדוברות שלהם לא היה כתב עד לפני מאה שנה.
לכן, המסורת שלהם מאוד עממית במובן שהיא עוברת מפה לאוזן ואם יש ספרות שנכתבה אודותיהם היא נכתבה על ידי עין חיצונית, כמו איזמרלדה בגיבן מנוטרדם של ויקטור הוגו או דמות הצוענייה בכרמן של ביזה.

וגם הם חוו רדיפות והשמדה..
"נכון. גם לצוענים כמו ליהודים ייחסו כוחות אופל של הזר שאירופה התבוננה בו ופחדה ממנו. גם אותם השוו לעכברושים או פשפשים שאם לא נחסל אותם, הם יקומו עלינו להשמידנו.
בתקופת השואה נרצחו מאות אלפי צוענים במחנות ההשמדה. לצוענים לא היו מפקדי אוכלוסין אז יש ויכוח עם מדובר בחצי מיליון או מיליון נספים. יש להם גם יום זיכרון של שואת "בני רומא", כי עבורם "צועני" (ג'יפסי) היא מילת גנאי".

אבל הבה נחזור להצגה
"המדובר במחזה מוזיקלי המשלב שירים, פולקלור, כוריאוגרפיה, צבע ושמחה, עם תלבושות מושקעות ותפאורה מוקפדת.
זוהי הצגה מאוד ססגונית, חיה ושמחה, אבל העצב נמצא שם כל הזמן, מתחת לפני השטח וגם במילות השירים, כך שאנחנו מקווים שהצופה ייצא מההצגה עם מטען רגשי וחווייתי.
השירים בה כוללים את להיטיה הגדולים של ירדנה ארזי, כמו 'עיניים שחורות' ("אוצ'י צ'יצ'וניה") והכינור הנאמן, שתורגמו ליידיש ודרכם נפרשות תמונות מחיי הנדודים. האנסמבל כולל שמיניית שחקנים צעירים, ארבע נשים וארבעה גברים - שאני אחד מהם - בנוסף לתזמורת חיה של ארבעה נגנים המנגנים בכינור, טובה, קלרינט, כלי הקשה, אקורדיון ופסנתר.
המנהל המוזיקלי שלה הוא המוזיקאי, ליאור רונן, קלרניתן מחונן בן 28, העולה ופורח בסצינת העיבוד המוזיקלי".

ע"פ רעיון של יוני אילת
מחזה: אורן יעקובי
בימוי: יוני אילת
עיבודים וניהול מוזיקלי: ליאור רונן
כוריאוגרפיה: נדב צלנר
תלבושות: אופיר חזן ולירון בליס
תפאורה: מאיה פלג
תאורה: מישה צ'ארנייבסקי
תרגום ליידיש: דניאל בירנבאום
בהשתתפות:
יוני אילת, יובל רפפורט, רונית אשרי, יעל יקל, עינת סגל-כהן, מירי רגנדורפר, יונתן רוזן, ניב שפיר.

ההצגה מתורגמת לעברית ולרוסית.

למידע ולהזמנות: 03-5254660 שלוחות 1,2 .

מחיר כרטיס רגיל: 160 ₪  /  אזרח ותיק/סטודנט/חייל/הטבות שונות: 80 ₪

תאריכי הצגות קרובות:

אולם אריסון – ת"א
06.04, 07.04, 12.04, 13.04
טלפון להזמנות : 03-5254660

אודיטוריום נעים לתרבות – אשדוד
19.04
טלפון להזמנות : 050-7936471

היכל התרבות נתניה
26.04
טלפון להזמנות: 09-8308811

תיאטרון ירושלים
27.04
טלפון להזמנות: 02-6237000

בית העם רחובות – היכל התרבות העירוני
28.04
טלפון להזמנות: 08-9232200, 08-9226979

תיאטרון גבעתיים
29.04
טלפון להזמנות: 03-7325340

מומלץ !

(* תמונות: יח"צ)





נוצר: 3/29/2015 1:36:00 PM
עודכן: 3/29/2015 2:06:00 PM

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים