תיאטרון - 'מחכים לגודו' ביידיש (מע ווארט אויף גאדא') אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 13/07/2020
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > תיאטרון > 'מחכים לגודו' ביידיש (מע ווארט אויף גאדא')
  כתבות אחרונות
ההצגה 'דונה פלור נשואה לשניים' -  חגיגה בתיאטרון באר שבע ההצגה 'דונה פלור נשואה לשניים' - חגיגה בתיאטרון באר שבע

התרוממות רוח בהצגה התרוממות רוח בהצגה "פתאום דפיקה בדלת", בקאמרי

"פולישוק" - קומדיה סאטירית של שמואל הספרי, בתיאטרון בית לסין

תיאטרון בית לסין מעלה את הקומדיה תיאטרון בית לסין מעלה את הקומדיה "חיית מחמד"

תענוג צרוף בתיאטרון גשר - ההצגה 'קיץ במרינבאד ' תענוג צרוף בתיאטרון גשר - ההצגה 'קיץ במרינבאד '

פרידה קאלו במרכזו של תיאטרון-מחול בהבימה - פרידה קאלו במרכזו של תיאטרון-מחול בהבימה - "פרידה"

תיאטרון הבימה מעלה בהצלחה את המחזמר תיאטרון הבימה מעלה בהצלחה את המחזמר "עלובי החיים"

  לכתבות הקודמות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

'מחכים לגודו' ביידיש (מע ווארט אויף גאדא')

מאת: איריס לקנר
'מחכים לגודו' ביידיש (מע ווארט אויף גאדא')

בעקבות מחקר חדש ופורץ דרך, עולה בפעם הראשונה על הבמה בבכורה עולמית הצגת "מחכים לגודו" בבימויו של יהושע סובול, בשלוש שפות: יידיש, צרפתית וספרדית.



 

מדובר בפרשנות מהפכנית, הקושרת את עלילת המחזה וגיבוריו למקום ולזמן שהעניקו לבקט את ההשראה לכתיבת המחזה: דרום צרפת, סוף החורף ותחילת אביב 1943.

נטיעת עלילת המחזה במקום ובזמן קונקרטיים חושפת רובד חדש במחזה בגרסה הראשונה של 'מחכים לגודו' מאת סמואל בקט, אחד מצמד גיבורי המחזה נקרא לוי, אך בגרסה המודפסת של המחזה שינה בקט את שמו של לוי לאסטרגון.

במחקר חדש ופורץ דרך שהופיע ב­2008, העניקו ולנטין ופייר טמקין, שני חוקרים יהודים­צרפתים, פירוש חדש למחזה, המזהה את ולדימיר ואסטרגון כשני יהודים צרפתים הנמלטים מפאריס הכבושה בידי הנאצים לאזור "צרפת החופשית", ובנקודה סמוך לגבול ספרד.

ההפקה החדשה של 'מחכים לגודו' בתיאטרון יידישפיל בשיתוף עם ״צוותא״, בתרגומו ובבימויו של יהושע סובול היא בכורה עולמית להפקת המחזה בעקבות פרשנותו של המחקר החדש.

"במחזה שתולים רמזים רבים על כך שמדובר בשני יהודים, מעבר לכך שבגרסה הראשונה אסטרגון נקרא לוי וולדימיר נקרא אלברט", אומר יהושע סובול. "במהלך המחזה הגיבורים מעלים אסוציאציות מתקופת הלימודים בבית הספר שברחוב לה רוקט שהיה רחוב יהודי בפאריס של שנות העשרים והשלושים של המאה שעברה, ואסטרגון מספר על מפת א"י שהייתה תלויה בכיתה, ועל חלומו לבלות את ירח הדבש שלו בים המלח. סמואל בקט פעל בעצמו ברזיסטאנס, נאלץ להימלט מפאריס וחי במהלך המלחמה כפליט מבוקש ונרדף אצל איכר בשם בונלי שהתגורר בחבל ווקליז, כאשר במחזה מזכיר ולדימיר לאסטרגון שהם עבדו בבציר הענבים אצל בונלי בוואקליז.
אנחנו מחזירים את המחזה למקור שלו,״ אומר סובול. ״המסר האוניברסלי לא נחלש אלא דווקא מתעצם," והציפייה למושיע שיציל את שני הגיבורים ממבקשי­נפשם רק מתחזקת.

תוך כדי תרגום המחזה מצרפתית ליידיש גיליתי לתדהמתי שהדיאלוגים של ולאדימיר ואסטרגון מצטיינים בקצב פנימי אופייני לשפת הדיבור היידישאי, וכך גם ההומור המיוחד של הדמויות.

מבלי לשנות מילה בטקסט הבקטי מתקבל נוסח יידישאי של המחזה שמבהיר הרבה נקודות במנטליות ובאופי של הדמויות שנותרים כמוסים בנוסח הצרפתי של המחזה, הם מחכים למבריח גבולות בעל עדרים בשם גודו שיבריח אותם אל מעבר לגבול ספרד .

"ויותר מכך, בנוסח האנגלי שבקט הכין בעצמו על פי הנוסח הצרפתי המקורי אז איך הפרשנות ה'יהודית' וההיסטורית באה לידי ביטוי במחזה? "כמובן שלא שינינו מילה במחזה, אבל העובדה שולדימיר ואסטרגון מדברים יידיש ופוצו מדבר צרפתית, מרמזת על כך שפוצו הוא משת"פ של הנאצים ושל ממשלת וישי, וכך גם הלבשנו אותו, במגפיים, מעיל עור וכובע שחור כמו המשת"פים של הגסטפו", מוסיף סובול. "הוא נכנס לבמה כשהוא שר שיר של טינו רוסי ששיתף פעולה עם הכיבוש הנאצי בצרפת. דרך ההתנהגות של השחקנים האחד לשני אנו ממחישים את העוינות, הזהירות והחשד.

פוצו מוביל את לאקי משרתו בחבל ומסתובב עם שרביט לגילוי מוקשים (הוא משתמש בלאקי כמגלה מוקשים, בתור צייד פליטים המנסים לעבור את הגבול).

על העץ הצבנו שלטים המראים כיוונים, מרחקים ומראי מקום המציינים את מיקומו של המחזה בצרפת קרוב לגבול הספרדי. במחקרם המדייק בפרטי פרטים מצביעים הטמקינים על כך שהמערכה הראשונה מתרחשת לקראת סוף ינואר 1943, ערב הפסד הגרמנים בקרב סטלינגרד, ולפי הפירוש שלנו למחזה, פוצו שבטוח במערכה הראשונה שהוא בצד המנצח, מופיע במערכה השנייה בתור "מסכן" המתחזה לעיוור.

הפירוש שלנו חושף אותו כאחד הרוצה להציג את עצמו כ"לא יודע, לא רואה, לא שומע" וכאחד שבונה את טיעוני ההגנה שלו לקראת סוף המלחמה.

לאקי, שבמערכה הראשונה הוא משרת והעבד הנרצע של פוצו הופך במערכה השנייה ליותר עצמאי ומתחיל לצפצף על פוצו, כאשר פוצו הופך פתאום לתלוי בלאקי. במרחק נשמעים פיצוצים ומטוסים שחולפים בשמיים. העולם נתון בעיצומה של מלחמה.


גם התפאורה משתנה – במחזה שלנו הדרך היא מסילת ברזל הרוסה שנפגעה בהפצצות ויצאה מכלל שימוש, כאסוציאציה השליחים של גודו, שני הנערים רועי הצאן, באים להודיע שהוא לא יגיע היום או מחר. מבריחי הגבול מצרפת" לספרד היו בדרך כלל רועי צאן, ובמחזה ברור שגודו הוא רועה צאן שאמור להבריחם מעבר לגבול לספרד, לכן, נתנו לנערים (שהם שני אחים) זהות ספרדית.

המונולוג של לאקי הוא בליל של שברי משפטים חסרי משמעות (כמו במקור), אך אצלנו לאקי מבצע את המונולוג הסתום ביידיש, צרפתית ורומנית. מגוון השפות נובע מכך שמדובר בפליטים ובזרים. גם הצרפתית של אסטרגון היא צרפתית של מהגרים ופליטים.


במקור הצרפתי כולם תוך כדי החזרות הרגשנו עד כמה המחזה אקטואלי גם לימינו, בהקשר לתופעת הפליטים שנפוצה כל כך" בישראל ובעולם. אזורי הגבול, בליל השפות והמוצאים, מציאות המלחמה, מצוקת הקיום המאוים והציפיה להצלה במלוא מובן המילה ­ מעניקים למחזה בגרסה החדשה משמעות חריפה הרבה יותר מזו שמתקבלת מהניסיונות למימוש בימתי של הפרשנויות המטאפיזיות הערטילאיות של המחזה.

 

הפרשנות החדשה מעצימה את האוניברסליות של המחזה, וגואלת אותו מקורי­העכביש של ההגיגנות הפסבדו­רוחנית שבה מתרחש ."למלחמת העולם השנייה ."מדברים צרפתית רהוטה". המחזה בשומקום ובשומזמן ע״י סתם בני אדם מופשטים.

תרגום ובימוי: יהושע סובול

עיצוב תפאורה ותלבושות: עדנה סובול
עיצוב תאורה: מיכאל צ'רניאבסקי ואינה מלכין
ייעוץ לשוני: פרופ' אברהם נוברשטרן
מוזיקה: עודד גדיר

שחקנים
וולדימיר ­ דורי אנגל, 
אסטרגון ­ יובל רפפורט, 
פוצו ­ עמנואל חנון, 
לאקי ­ יעקב בודו, 
הנער ­ יונתן

 

בתמיכת תיאטרון יידישפיל ובית שלום עליכם.
ההצגה בליווי תרגום לעברית ולרוסית - מחירים דרך צוותא.

 

מומלץ בחום !

 

 (* תמונות : יח"צ)

 



נוצר: 6/19/2015 11:49:00 AM
עודכן: 6/19/2015 11:50:00 AM

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים