והארץ תשקוט 40 שנה או לפחות 40 ירחים: על התנתקות ואי שקט

נשבעתי. נשבעתי שצמד המילים 'אמרנו לכם' לא יעלה על דל שפתי. לרגע אחד זחוח חשבתי שאפילו לא יהיה צורך. שאיך שנתנתק תבוא סוף סוף הגאולה על עמנו והארץ תשקוט 40 שנה או לפחות 40 ירחים. במקרים קיצוניים אפילו הסכנו ל-40 ימים. רק שיתנו לנו כמה שעות ואם אפשר אז כמה שבועות, של שקט תעשייתי , ויהיה לנו טוב. מסתפקים במועט אנחנו, לא דורשים הרבה. צנועים. החיים במדינה המטורפת הזו לימדו אותנו לא לדרוש הרבה ולהגיד תודה על כל דקה של שקט.

אבל איפה. איך שהתנתקנו מעזה נחתו בשדרות עשרות קסאמים. ובנתיב הל"ה ובנגב המערבי ובעוד מקום ששכחתי את שמו. עוד לא הספקנו להתאושש ממטח הקסאמים שלא מפסיק מאז, ובחור ישיבה נדקר למוות בירושלים, חייל נהרג, והנה עכשיו הגיע פיגוע "שמן" במיוחד שגבה 5 קורבנות חפים מפשע, ועשרות פצועים מתוכם מספר פצועים באורח קשה..
ומנגד, למעלה מ- חודשיים אחרי ההתנתקות מחבל קטיף, עשרות אלפי תושבים, אזרחים שומרי חוק ומשלמי מיסים, מתגוררים בבתי מלון, ללא בית ללא עבודה, חיים בחסד.
ועכשיו אני שואלת אתכם בשביל מה יצאנו מגוש קטיף? בשביל מה בדיוק פינינו עשרות ישובים מתושביהם, בשביל מה ויתרנו על החממות, על חופי הים, על חלקות אלוהים קטנות שיושביהם טיפחו באהבה. בשביל מה עקרנו ילדים מגנים ומבתי ספר, בשביל מה ניתקנו אמהות ואבות ממקומות עבודתם, מביתם, חבריהם ורכושם? בשביל זה? בשביל קסאמים בשדרות, פיגועים בשווקים ו"התראות חמות? מישהו יכול להסביר לי מה השתנה פה בדיוק? כי ככל שאני הופכת והופכת בדברים אני לא מוצאת שום שינוי. כלום. נאדה. אפס. זירו.
אני יודעת: מצדדי התנגדות יגידו 'סבלנות! הרי רק יצאנו מעזה וטרם פיננו את יהודה ושומרון ובחשכת הליל מקימים מתנחלים טרוטי עיניים ולוהטי מבט עוד היאחזויות! שומו שמיים'. ןלאלה אני אומרת: כמה נאיביות ואופטימיות שלא לומר טיפשות, נדרשים כדי לא לקרוא את הכתובת שעל הקיר שהיא אדומה ושותתת דם. כמנה אטימות צריך כדי לא להבין שהפלשתינים רוצים את כל הארץ ועד שלא יקבלו אותה, הם לא יפסיקו לרצוח אותנו ולפגע בנו. כמה טיפשי להאשים את 'הכיבוש' בארבע שנות אינתיפאדה, כאשר הפיגועים הללו עוד התרחשו לפני מלחמת ששת הימים. . רק שאז היה שמם שונה (פידאיון) אבל התוצאה הייתה דומה: רצח של חפים מפשע.
אז נכון, ימשיכו המצדדים ויטענו: 'עכשיו העולם יראה בדיוק עם מי יש לנו עסק: עם עם של יחפנים ובני בלייעל, ששש אלי קרב וכל הווייתו ריב, מדון, הרג ורצח. עכשיו נוכל לפעול ביתר תקיפות. הרי יש לנו לגיטימיצה, אנחנו פינינו ישובים לא?'
אבל חכו חברים, ככל שפעולות צה"ל ילכו ויחריפו, הגינויים לא יאחרו להגיע: עוד דקה תגיע הביקורת של דעת הקהל העולמית, ומנהיגים אמיצים שרוצים בטובתנו, יגידו שהגזמנו, שגם לפלשתינים יש זכויות, ושאנחנו צריכים לגלות איפוק.
מעניין איזה איפוק היה מגלה בלייר נניח, אילו היה קורה פיגוע באחד משווקי לונדון, ומה היה עושה שיראק אילו מחבל מתאבד היה מתפוצץ בשאנז אליזה. אינני מדינאית או פרשנית לענייני ערבים, אבל ברור כשמש שהעולם המערבי מת מפחד מהמוסלמים. הרי בכל מדינה באירופה שהיא מדינת שפע כמו אנגליה, צרפת, איטליה, גרמניה וספרד חיים מיליוני מוסלמים שמאמינים במוחמד ובג'יהאד, שמהווים כוח אלקטוראלי וכוח קנייה כלכלי. מדוע איפה שמישהו ממנהיגי המדינות הללו יסייעו לנו? תנו להם לאכול את קרואסון הבוקר שלהם בשקט, לעלעל בעיתון, לקרוא על הנעשה בישראל בידיעה שולית בתוספת פרשנות פרו ערבית וזהו. עד כאן. תעזבו אותם בשקט, באמא'שלכם.
חבל שהמנהיגים הללו לא עושים שום דבר נגד הטרור המוסלמי. הרי גם בלונדון התרחשו פיגועים וגם בספרד. נכון לא במינון שלנו, אבל בכל זאת הפיגועים הללו סימנו לאירופה הנהנתנית והשופעת, שהטרור יגיע בסופו של דבר גם אליה. ובכל זאת הם ממשיכים לצקצק שפתיים. ולא לעשות דבר. שיסבלו היהודים. הם כבר רגילים.