תערוכה חדשה " נופי סף"

"עִם היּפִי שְּׁאֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת

אִתּוׁ אֲנִי מִתְהֲלֵּךְ
כְּמוׁ דִּמְעָה..."

(יאיר הורוביץ, מתוך 'עוד מעט', אנטומיה של גשם, הקיבוץ המאוחד 1980)

אי שם הרחק במאה השבע עשרה נולד ציור הנוף הנשגב. זה המעורר כיסופים, מזמין לעמוד ולהתפעל ממנו או לחדור ולהיטמע בתוכו. לאורך המאות הבאות המשיכו אמנים לחפש דרכי הבעה שימחישו את מרחב הנוף שלפניהם, במחוות דרמטיות או בשאיפה לתיאור נאמן.
נוף הטבע של המאה העשרים ואחת אינו תמים. הוא נגוע תרבות, זיכרון, פוליטיקה ויצרים. הנשגב פינה את מקומו ליפה, האוחז בתוכו משא כבד.
התערוכה 'נופי סף' מציעה מספר דרכים עוקפות בחזרה אל תמונת הנוף ואל האפשרות העכשווית לתאר נוף.
המשתתפים בתערוכה מנסחים מחדש את הטבע באמצעים שונים מאוד זה מזה. דרכי ההבעה שלהם, משיכות מכחול רחבות, צילום המעלים פרטים, הנחת קו מינימליסטית או רישום בחוט, משרטטות נוף שנמצא על סף כלשהו: תודעה, היסטוריה, הפשטה.

הבחירה להעלות תערוכה שתבחן את האפשרות לייצג נוף באמנות עכשווית אינה מקרית: הגלריה במרכז ההנצחה בטבעון ממוקמת על גבעה על סף נוף עמק יזרעאל, שעבור רבים מסמן את השבר בין עבר אידאי להווה מפוכח.

שרה גורפינקל
מצלמת במשך שנים לאורך הירקון וחוף הים של תל אביב. בטכניקה ייחודית היא מדפיסה עבודות שדמויות עצים ובני אדם מופיעים בהן במרומז, ככתמי צבע על רקע מונוכרומי. הנוף בעבודות שלה נמצא על סף העלמות, בכהות או בהירות מוחלטות.
שרה גורפינקל תציג בתערוכה שתי סדרות: 'פינת-מנוחה' ו'שבילים'.



ליאב מזרחי
מצייר ומפסל בחומרים שונים, חלקם רדי מייד. העבודה שלו מזמינה, בדרך כלל, קריאות שונות בחלקן רגשיות ובחלקן אירוניות. לתערוכה הנוכחית הוא הוזמן לבנות עבודה בחלל, עשויה בכבל חשמלי.
ליאב מזרחי הוא בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל, לומד במסלול לתואר שני בבצלאל ואוצר גלריה דולינגר בתל אביב.

אריק מירנדה (ותים גוט)
אריק מירנדה מציג סדרה של עבודות קטנות על נייר, ציור, מספר צילומי פולרויד וצילום אחד המשותף לו ולצלם ההולנדי-ישראלי הפועל כיום בלונדון, תים גוט (Tim Gutt).
הטבע מנוסח בעבודות שלו בקו מינימלסטי, לפעמים על גבול המופשט. יחסים וחיבור בין מספר קווים יוצרים תמונת נוף/טבע מאופקת וטעונה.
אריק מירנדה הוא בוגר מכון אבני והמדרשה ומלמד ציור במכון אבני.

ניר עברון
מציג את העבודה One Forest שצולמה בפילם, ביער ביאלוויז'ה, היער העתיק ביותר באירופה, שריד אחרון ליער הפרהיסטורי שכיסה את היבשת.
עברון העמיד את המצלמה בנקודה בה עובר הגבול בין פולין לבלארוס, שהוא גם הגבול המזרחי של האיחוד האירופי.
"סרטו של עברון שצולם במקור במצלמת פילם 16 מ"מ, הוא ניסיון להתמודד עם עומס הרבדים ההיסטוריים הקיימים באתר ובעיקר עם היעדרם של סימנים המסגירים את אותם אירועים. הטופוגרפיה והצמחייה מעלימות ומוחקות את זיכרון העבר שנקבר תחתיהן, והופכות את היער למקום של אמנזיה ושל טבע טהור. יחד עם זאת, ניכרים בסרט הבדלים בין היער הרוסי, הירוק יותר, לבין היער הפולני, ואלו מרמזים על דיון ביחסי טבע-תרבות..." "... עמדתו אינה דוקומנטרית-נייטרלית. באמצעות החדרת פסקול מעובד הוא בונה, למעשה, יער חדש, שטוף אימה וחושני גם יחד. הסאונד בסרט צורף לאחר הצילום, והוא מורכב ממקורות שונים שעברון ערך וחיבר, כגון קלטת תיירות של צלילי היער הנמכרת בשמורת הטבע, קולות מתוך היער שהקליט עברון עצמו, רעש צעדים ועוד. המעברים בין שקט לקריאות ציפורים, רחש פסיעות של דמות שאינה נראית ושאר רשרושים, הופכים את פסטורליות היער למאיימת, ומשווים לו צביון חדש, מפחיד ומסתורי
(מתוך טקסט בלתי גמור מאת עומר קריגר)

ניר עברון הוא בוגר לימודי תואר שני בסלייד סקול, לונדון ומלמד במחלקות לצילום בבצלאל ובמנשר.


אולף קונמן
מציג בתערוכה ציור פיגורטיבי גדול מימדים של יער. לצד הציור יוצג בתערוכה צילום קטן של אמו ובן זוגה ביער הממשי בו הם גרים, על האי הורנבי בוונקובר, קנדה. הצילום מעניק לציור מימד אוטוביוגרפי שקיים בעבודות אחרות של קונמן.
ההתקרבות אל קיר היער המצויר מעמידה בפני הצופה מבחן של הרגלים הקשורים בקנה מידה וגם חושפת על פני השטח החלטות ציוריות: בחירת הצבעוניות, אופן הנחת הצבע על משטח הדיקט, פרספקטיבה.

אולף קונמן הוא בוגר לימודי תואר שני באוניברסיטת פארסונס בניו יורק ומלמד ציור במדרשה לאמנות בבית ברל ובמכון אבני.