מחווה לסינמטוגרף – תיאטרון עדן

במסגרת חגיגות 120 שנה לשכונת נוה צדק ו-100 שנות תל אביב, יתקיים בסינמטק תל אביב מרתון קטעי סרטים מיתולוגיים שהוקרנו בראינוע "עדן" במשך 60 שנות פעילותו,אשר החלה בשנת 1914.



ביום חמישי, 31.7.08 . בשעה 21:00 בסינמטק תל אביב, במסגרת פסטיבל הדגנרטים הששי ,במעמד ראש העיר תל אביב יפו, מר רון חולדאי, משפחות המייסדים וחברי הנהלת הקולנוע, נקיים אירוע מחווה לסינמטוגרף העברי הראשון בארץ ישראל בליווי אמנים רב תחומיים מתחומי הקולנוע, המוסיקה, המחול, הפנטומימה ועוד.

בשנת 1913, קיבלו האדונים משה אברבנאל ומשה ויסר רשיון להקמת ראינוע בשטח חולי בין נוה צדק לאחוזת בית. את הראינוע תכנן האדריכל הגרמני ריכארד מייקל ובנה הקבלן עקיבא אריה וייס. השם "עדן" ניתן ע"י הסופר ש. בן ציון גוטמן.
"עדן" נפתח חגיגית ב – 22.8.1914 . הסינמטוגרף הכיל 800 מקומות ישיבה.
במקום פעל גנרטור צרפתי – מכון דינמו להפקת חשמל, הראשון והיחיד בארץ, באמצעותו הואר הרחוב הסמוך טרם עידן חברת החשמל של רוטנברג.

הסרטים הראשונים שהוקרנו, היו "יונה" ו"ספרטקוס", איטליה,1914, בבימויים של ג'ובאני אנריקו ווידאלי. לקראת הקרנות הבכורה, נהגה האורקסרא העממית לצעוד חגיגית ולנגן ברחובות העיר בתופים ובמצילות ולהכריז על כל סרט חדש.
בשנת 1927 הוקם בצמוד ל"עדן" החורפי בית קולנוע קייצי, תחת כיפת השמים , שזכה לשם "עדן הקייצי", אותו תכנן האדריכל דב הרשקוביץ. האולם הכיל 1000 מקומות ישיבה ובימי הקיץ החמים, נהג משה אברבנאל לעבור בין השורות ולרסס את הקהל ב"פליטובקה" המכילה מי ורדים להפגת הריחות הרעים.

"עדן" היה גם הבית הראשון לתיאטרון הארץ ישראלי, בית לאופרה הישראלית בניצוחו של מרדכי גולינקין ואפילו נשפי הפורים וטקסי מלכות היופי שערך הבוהמיין, הצייר והרקדן ברוך אגדתי התקיימו במקום.

בשנת 1930 תמה תקופת הראינוע ב"עדן" והאדונים ויסר ואברבנאל הביאו ארצה את ה"טון-פילם" – הסרט המדבר! הסרט המדבר הראשון שהוקרן ב"עדן" היה "זמר הג'אז", בכיכובו של אל ג'ולסון, ששינה את פניה של אמנות הקולנוע לעד.
הסרט הארץ ישראלי הראשון שהוקרן, היה "שירת ישראל", בכיכובו של החזן הזמיר יוסל'ה רוזנבלט, אשר השיב נשמתו לבורא עולם, בירושלים עיר הקודש, במהלך צילומי הסרט.
בקולנוע "עדן" נערכו קבלות פנים חגיגיות לגנרל אלנבי אשר כבש את הארץ מידי הטורקים, להרברט סמואל, הנציב הבריטי העליון הראשון בארץ ישראל, ללורד בלפור וללורד אמרי.

טרם הקמת המדינה,בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20 , נקלע הקולנוע לקשיים וכתוצאה מכך הושבת ע"י עובדיו למספר חודשים. לבסוף הושגה פשרה בין ההנהלה לעובדי הקולנוע והוחלט על חלוקת הזיכיון והבעלות ביחס של 60% לעובדים ו-40% להנהלה.
תור הזהב והרנסאנס הגדול של קולנוע "עדן" המחודש היה לאחר הקמת המדינה.
הז'אנר הקולנועי היה נכסי צאן ברזל של מיטב הסרטים המזרחיים מטורקיה, פרס, הודו וארצות ערב. כוכבי העל היו פריד אל אטרש, עבדול וואהב, עבדול חלים חאפז, לילה מוראד, ראז' קאפור, ויא ג'נתמילה, אישיג'אק ילדת הפלא הטורקית ועוד.
הקלאסיקות הקולנועיות ,היו "היחפן", "הנודד", "סנגם" , "הדרך לחיים", "איך אשכחך","אהבת נעוריי" ועוד.

אוטובוסים ומשאיות הגיעו עמוסים מכל קצווי הארץ וכל סרט הוקרן משך חודשים רבים.
הספסרים חגגו בהפקעת מחירים והאולמות היו מלאים.
מידי שנה בשנה נהגה הנהלת בנק לאומי לנסות ולרכוש מידי ההנהלה את המבנה,
לאחר מלחמת יום כיפור , שוכנעו חברי הנהלת הקולנוע למכור את "עדן" הקייצי והחורפי לבנק.
בתום 60 שנות פעילות אמנותית ענפה, בשנת 1974, תם עידן "עדן" , מנוחתו עדן.


דברי פתיחה: שולה וידריך, חוקרת תולדות תל אביב יפו
הנחייה: נדב סגל
עריכת סרטים: עדיה פילו
עיצוב תאורה וסאונד: חיים נבאטי
עיצוב כרזות, הזמנה וקטלוג: שוש וסרמן
אוצר ומנהל אמנותי: חוני המעגל
בין היוצרים שייטלו חלק באירוע: החזן מנחם לאנג, אמיר לביא ולהקתו, מיצב: אורי דרומר ואילי לוי, נבל עממי: עדיה גודלבסקי, פנטם: ארז שהם, גיטרה קלאסית ופסנתר: רמי חיימוב ,לוטם אזנר ומקסים סבטלוב, כינור: טניה זיסקינד, עזרי פינקר, מחול: קרן אור שרעבי, פטריק גרוב, פנטומימה ומסכות: אילן זיו

בשיתוף משרד המדע, התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו- המפעל לפרויקטים מיוחדים, קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב