כתבות - אתר הנשים גאה להציג את : ג'יזל בן דור, מנצחת בינלאומית אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 25/06/2022
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > כתבות > אתר הנשים גאה להציג את : ג'יזל בן דור, מנצחת בינלאומית
  כתבות אחרונות
רותי מייק עושה ניסים בעור. רותי מייק עושה ניסים בעור.

פלאפון משיקה שירותי מוסיקה חדשים לאוהבים קליפ אישי ושיר בהקדשה אישית פלאפון משיקה שירותי מוסיקה חדשים לאוהבים קליפ אישי ושיר בהקדשה אישית

יש אלוהים: תהיה איקאה בראשון לציון יש אלוהים: תהיה איקאה בראשון לציון

"דואט-מרכז לטיפוח הזוגיות"

התחבורה הציבורית ביישובים הערביים בישראל מצומצמת מאוד והנשים הן הנפגעות העיקריות התחבורה הציבורית ביישובים הערביים בישראל מצומצמת מאוד והנשים הן הנפגעות העיקריות

הנשיקה

למה גילה קצב בכתה למה גילה קצב בכתה

  לכתבות הקודמות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

אתר הנשים גאה להציג את : ג'יזל בן דור, מנצחת בינלאומית

מאת: איריס לקנר
ג'יזל בן דור עובדת במקצוע הנחשב לגברי.

כיום, יש רק כ – 5% מנצחות מכלל העוסקים במלאכת הניצוח בעולם. בן דור נחשבת לטובה מאוד, מוכרת, מוערכת ובעלת דיעה ומשקל במפה העולמית.
היא נודעת בשל פרשנותה מלאת התשוקה וההתלהבות שמובילה לביצועים מחשמלים ומרתקים גם ליצירות מהרפרטואר המסורתי.

ג'יזל נולדה באורגוואי להורים ממוצא פולני ועלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1973. היא למדה באקדמיה למוסיקה על שם רובין בתל אביב ובבית הספר למוסיקה באוניברסיטת ייל. בן דור זוכה להצלחה רבה כמנצחת אורחת על תזמורות רבות ובבתי אופרה ברחבי העולם, בהן : הפילהרמונית של ניו יורק, הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הקאמרית האנגלית, תזמורת הבי.בי.סי, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הבוסטון פופס, תזמורת העולם החדש, הפילהרמונית הישראלית, האופרה הישראלית, הסימפונית של יוסטון, תזמורת מינסוטה, תזמורת דה לה סוויס רומיין ועוד. הופעותיה הקרובות כוללות קונצרטים עם הפילהרמונית של רוטרדם, הסימפונית של ברן, הסימפונית של ברבאנט, וכן חזרה להופעות עם תזמורות בצרפת וארה"ב. נקסוס מוציאה כעת הקלטות חדשות בניצוחה של בן דור למוסיקה של חינסטרה.

כמתמחה במוסיקה לטינו אמריקאית, היא בנתה לעצמה מוניטין כאחת המבצעות החשובות בעולם לרפרטואר זה. נושאת באמתחתה מבחר הקלטות של יצירות מהז'אנר ואף ייסדה פסטיבלים ובהם פסטיבל טנגו הכולל קונצרטים, סרטים, הרצאות ומחול. לאחרונה הקליטה את האלבום "נשמתו של הטנגו". היא מנצחת של כבוד בתזמורת הסימפונית של סנטה ברברה ומנצחת בדימוס של התזמורת הקאמרית של בוסטון, "פרו ארט". בימים אלו, היא בעיקר מגיעה להופעות אורח.

בשיחה שניהלנו עת ביקורה הנוכחי בארץ במסגרת השתתפותה בקונצרט של הסימפונית ירושלים רשות השידור, עלו כמה תובנות חשובות ומעניינות על החיים בעולם, על האישה כמנצחת על החיים ועל פני התרבות העכשווית.

כיצד יודעת אישה שהיא רוצה לנצח על תזמורת ? מתי התעוררה אצלך התשוקה ?
"אצלי זה התחיל באופן טבעי כבר מגיל 12. לא הייתה לי הזדמנות שמישהו יבוא ויגיד לי שזהו לא מקצוע נשי. אני טוענת שמוסיקאים פשוט נולדים כאלו וניתנת להם ההזדמנות לגלות זאת במהלך הדרך. התחלתי לנגן כבר מגיל 3 על פסנתר והחל מגיל 12 כבר מצאתי עצמי מנצחת על חברים, להקות וכל הרכב שהיה בסביבתי. "

מה חייב לראות מנצח שמישהו אחר, למשל, לא ישים לב אילו ?
"חייבים להיות מסוגלים לראות את התמונה השלמה, להבין בראש איך כל הכלים מתחברים. חשוב גם שתהיה גישה להוראה, שהרי לא בכדי קוראים למנצח 'מאסטרו'.

ג'יזל עלתה לארץ בגיל 17 מאורוגואי, התאהבה בפילהרמונית, בלתה שעות רבות בחזרות שלהם, למדה לקרוא פרטיטורות, פנתה ללימודי אקדמיה 5 שנים, קיבלה תואר ואז הוצעה לה המלגה באוניברסיטת ייל והיא נסעה.

"ההחלטה לא הייתה קלה. תארי לך לבוא ולהגיד לאביך בגיל 24 שאת הולכת ללמוד ניצוח בחו"ל..."

ומה הייתה תגובתו ?
"הוא אמר לי : קודם כל תתחתני. אז התחתנתי."

כך פתאום ?
"ממש לא. את בעלי הכרתי מייד עם הגעתי לארץ. הוא חיכה לי בשדה התעופה כשהגעתי. זה היה, למעשה, "שידוך" של הסבתות שהכירו ביניהן. יצא לטובה כי התחברנו, התאמנו ולאחר כמה שנים ביחד החתונה הייתה נראית טבעית ונכונה. "

לאחר שהתחתנו נסעו לחו"ל, החלו שם את חייהם הדינאמיים ובמהלך הקריירות של שניהם הביאו גם שני בנים לעולם. בעלה מהנדס והיה לו את המזל לעבוד קרוב למקום מגוריהם כך שניתנה לו האפשרות להיות הרבה עם הילדים. כאשר לג'יזל היו חוזים בקליפורניה והם התגוררו בניו יורק, הוחלט לאפשר לילדים ילדות יציבה, אז היא הייתה נוסעת יותר הלוך חזור, העיקר שתהיה עם משפחתה... לפעמים הייתה חוזרת בטיסת לילה הבייתה כדי להיות בבוקר כבר עם הבנים. "לפעמים היו תקופות שהייתי לוקחת את הילדים באופן קבוע לסנטה ברברה לסופי השבוע כדי שנהיה ביחד. עם הבן הבכור – הוא התלווה אליי משך 8 שנים כמעט לכל מקום שהגעתי . הבן הקטן יותר כבר פחות אהב את זה, אז הכנסנו לתמונה את שתי הסבתות שתעזורנה. כיום, אני כבר יכולה לקחת אותם איתי והם מקבלים את זה אחרת. יוצא להם לראות עולם, לשמוע מוסיקה שהם מתחברים אליה וליהנות".

מהו האתגר הגדול שלך בחיים ?
"האתגר הכי גדול שלי הוא לא להיות אישה מנצחת, אלא, לגדל ילדים בצורה טובה ובכלל, להחזיק משפחה. גם את הגרעינית שלי בבית וגם לשמור על הגחלת עם המרקם העדין של הורים, אחיות, גיסות וכל האנשים האהובים שסביבי".

איך את מרגישה בישראל ?
"תמיד הרגשתי כאן טוב ! אני מניחה שזה נובע הרבה מאוד מהחינוך שקיבלתי. בדרום אמריקה ככלל מאוד מעודדים את אהבת הארץ, לומדים עברית מגיל צעיר מאוד ועל כן, כאשר הגעתי לישראל, הרגשתי כאן בבית כבר מהפעם הראשונה".

האם גם בנייך גדלו לתוך חינוך יהודי ?
"שני הבנים למדו בבתי ספר יהודיים והם יודעים עברית. הגדול הוא בן 24 , סטודנט באוניברסיטת הארוורד למשפטים ומנהל עסקים והקטן הוא בתיכון. "

מה היחס שלהם למוסיקה ?
"בני הצעיר נמצא עכשיו בגיל הטיפשעשרה שהוא מאוד מעניין. למשל, אני ממש מרגישה עד כמה הבנות משפיעות היום על הבנים... טיפוח, בשמים, מראה נכון... בכל מקרה, אני עוברת סוג של השתקפות למה שאירע כאשר אני הייתי בגילו. כאשר אני הייתי נערה, ה'ביטלס' היו בכוכבים והאזנתי להם בשקיקה. הוריי, לעומת זאת, חשבו שהגיע סוף העולם ושהם עומדים להשחית את הצעירים. ובתורי היום כאימא, בני נותן לי להקשיב למוסיקת הראפ, למשל ואני מזדעזעת : המילים, המשמעויות, הגסויות, היעדר הכבוד שלא לדבר על הבחינה המוסיקאלית ששווה פשוט לאפס.... אז מי צודק ? רק הזמן יגיד..."

מהן סגנונות המוסיקה האהובים עלייך, באופן אישי ?
"בצעירותי אהבתי מאוד בארוק ומוסיקה עתיקה אך לא יצא לי לעבוד יותר מדיי עם הסגנון. בעיקרון, אני מאוד שמרנית בטעם המוסיקלי שלי אך הרפרטואר שלי רחב. אני מאוד מחוברת למוסיקה דרום אמריקאית ואוהבת להאזין לסגנונות מוסיקליים מיוחדים שהשורשים שלהם בעם.אני אוהבת הרבה צבע. צבע היא מוסיקה !"

מה את מרגישה כאשר את על הבמה ?
"בעוד שביומיום אנו עסוקים בתוכניות העתידיות שלנו או נותנים לעבר להשפיע עלינו, על הבמה יש רק הווה וזה פשוט נפלא ! זהו הווה מתמשך שלא יודעים אם עברה שעה או יותר, רק מתייחסים לסדר. יש בזה סוג של אקסטזה מדהימה ולפרקים אני אפילו שוכחת שאני מנצחת מרוב תחושת הריחוף (שלמזלי נמשכת שניות ספורות בלבד). תחושת ההווה הזו שמרגישים בעת הניצוח היא בעלת תכונות של ריפוי בכל מובן אפשרי.
תראי, כאשר המדובר במשהו שאת עושה משך כל חייך, זה נראה לי כמו המקום הטבעי שלי. בכלל, לדעתי הפודיום הוא מקומה הטבעי של האישה !"

מי הם מנצחים שאת מעריכה ?
ליאונרד ברנשטיין איתו היה לי הכבוד לעבוד, זובין מהטה שהוא בעל יכולות חינוכיות מדהימות וזיכרון מרתק, קולין דייויס הבריטי, קרלוס קליבר – לו הייתי מצפה בשקיקה לכל קונצרט או פרויקט שהשתתף בו, מנדי רודן היקר שהיה מורה שלי וממנו למדתי עולם ומלואו שלא לדבר על חוש ההומור שלו. כמה ניכר אצלו שהוא אדם היודע ללמד וגם אוהב את זה. לא כל מנצח אוהב או מוכשר ללמד."

אילו תכונות קריטיות, לטעמך, עבור מי שרוצה לנצח ?
"מנהיגות טבעית, כושר תקשורתי ואהבת אדם. מנצח הוא אדם שאינו מרגיש צורך להתנצל על כך שהוא על הפודיום, יודע להעביר ולהסביר לנגנים את מה שהוא רוצה, להקשיב להם ולהיות מסוגל להוציא מהם את המיטב בדרכים שונות".

לצד הידע והניסיון, ניצוח הוא עיסוק מאוד פיזי. כיצד את שומרת על הכושר ?
כאשר אני בבית, יש לי מאמן כושר פרטי. בגדול, יש להקפיד תמיד על יציבה נכונה ולחזק את השרירים הפנימיים לצורך כך. יש לי ידיים חזקות מאוד, למשל, אך את אלו קיבלתי לא בזכות התעמלות לשמה, אלא מכורח העיסוק התמידי".

מה דעתך על התרבות בארץ ?
" כל מה שקורה כאן הוא נס !!!
אני מניחה שאם הייתי גרה כאן, הייתי מקטרת כל מילה שנייה.
אני חושבת שיש בארץ פשוט תופעה פאראדוקסלית : כמה שקשה וככל שנעשה יותר קשה, נדמה כי יש יותר מרכזי תרבות ותזמורות. מדהים לראות איזו תרומה הייתה לעלייה הרוסית, איזו משמעת יש להם וכמה תזמורות טובות יש. מה גם שיפה לראות שמבחינת עושר תרבותי – יש פה מהכל ומה שיש מגיע לכל מקום".

מהי גישתך לנשיות במקצוע ?
"הפסקתי לחשוב על זה כי אין לך מה לעשות. בואי נגיד שהיותי אישה לא עזר לי במקצוע שלי. אך איני יודעת משהו אחר כי אין לי אלטרנטיבה. זוהי הדרך שלי."

האם היית מגדירה עצמך כפמיניסטית ?
"לא הייתי אומרת שבצורה קיצונית, אך תמיד בעלת מעורבות. מעניין אותי מאוד תמיד מה אחרות עושות, כיצד הן מסתדרות.
מבחינה מקצועית איני מתייחסת לעובדת היותי מנצחת , אלא, לניצוח כעיסוק. מתי מגיע ההבדל ? כאשר הופכים להיות אימא. It's a one way ticket ...

אישה יכולה לעשות ה כ ל – אך לא כל הזמן !
יש עת לכל דבר בחיים ולפעמים יש להתפשר – אך זה אפשרי.

מתוקף נסיעותיה הרבות, היא התרגלה להיות הרבה לבד. כאישה אפשר להסתדר עם זה, אך כאימא זה מאוד קשה. מבחינת הזוגיות, הנסיעות הרבות שלה הרבה פעמים תורמות והרבה פעמים מקשות עוד יותר.
"לשמחתי, בעלי הוא שותף מלא ושווה בגידול הילדים ומאוד מעורב בחינוך ובחייהם. עכשיו יש לי גם יותר זמן פנוי עם ילד אחד שכבר יצא מהבית – מה שמותיר יותר זמן לעצמך ולבן הזוג. סדרי העדיפויות מקבלים אצלנו עכשיו תפנית מסוימת."

מה לגביי תחביבים ?
"אני אוהבת מאוד לקרוא ולשחק "שבץ נא". ניסיתי לרקוד טנגו, אך הבנתי שזה לא בשבילי..."

אם היה עליך לבחור בעיסוק אחר מלבד הניצוח, מה היה מעניין אותך ?
"מחקר דתות. ההשוואה ביניהן מאוד מרתקת אותי. מהם דרכי המחשבה, כיצד אנשים חיים ובמה הם באמת מאמינים. חשוב מאוד היום, למשל, להבין את התפתחות האיסלאם בעולם... גם שאלות של אתיקה בין דתות מסקרנות אותי".


לפני כשנה הצטרפה ג'יזל כחברה להנהלת הקרן הקיימת לישראל בארה"ב ובמאי האחרון השתתפה במשלחת הנשים של הקק"ל לישראל.

את ג'יזל בן דור ניתן לראות מנצחת בימים רביעי וחמישי הקרובים, 31.10 ו-1.11, בשעה 20:00 באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים עם התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור.
בתוכנית :
גרשווין – אמריקאי בפריז; הינדמית – קאמרמוזיק מס' 6 לויולה ד'אמורה ולתזמורת (בכורה בישראל); סיבליוס – סימפוניה מס' 1.



נוצר: 10/26/2007 7:27:00 PM
עודכן: 10/26/2007 7:29:00 PM

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים