אמש בטלויזיה: מיליון פנויים ופנויות בארץ. האם הממשלה צריכה להשיא אותם?

מאת: סיגל לוי


אמש בתוכניתו של ניסים משעל 'משעל חם' ששודרה בערוץ 2 נידון בהרחבה מצב הסינגלס בארץ. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטיסטיקה יש בארץ למעלה ממיליון ו- 180 אלף פנויים פנויות המהווים כמעט שליש מכלל האוכלוסיה. המספרים כל כך גבוהים, שאפילו ממשלת ישראל החליטה לדון בסוגייה ומי יודע אולי בקרוב נתבשר על איזה מיניסטר חדש שתפקידו יהיה לזווג זיוגים ולצמצם את אחוז הפו"פ העברי, משהו בסגנון השר לעינייני שידוכים, חיתונים ומה שביניהם.

באולפנו של משעל התארחו כמובן כמה פנויים פנויות כמו למשל העיתונאית הדתית והפנויה שהרה בלאוו, שדרנית הספורט אופירה אסייג, ופנוי נוסף בן 34 שסיפר על קשיי הגברים הפנויים למצוא בחורה טובה כשרה לנישואין. בנוסף למתראיינים באולפן רואיינו פנויים נוספים הפעם בגזרת הבילויים הידועים בכינויים 'פיק אפ בר'.

השורה התחתונה או אם תרצו המסקנה אליה הגיעו הפנויות שרואיינו הייתה פשוטה בתכלית: רווקות היא מצב משפחתי נתון כמו כל מצב משפחתי אחר. אין ברווקות כל רע ורוב הבנות שרואיינו, אמרו בדיוק את ההיפך: הן ציינו כי טוב להן, כי הן אינן זקוקות לגבר לא בשביל פרנסה, לא בשביל סקס ובודאי לא בשביל להביא ילד. המשותף ביניהן הדעתנות וחוסר הפשרנות או אם תרצו התופעה שאני מכנה אותה רווקות נחרצת. דהיינו רווקות חסרת פשרות. בתור אחת שהיא רווקה בעצמה ומכירה מקרוב את העולם הזה יש לי אי אלו הסתייגויות מהנאמר בכתבה ומהאמיתות שפוזרו בה: אני מסכימה עם המרואיינות במאת האחוזים שאין דבר שאישה לא יכולה להשיג בכוחות עצמה. בעידן בו אם חד הורית הוא מושג נפוץ ומקובל, בעידן בו ילדים לאמהות חד הוריות אינפ בחזקת אישיו, בעידן בו נשים מרוויחות היטב ומשתכרות לפרנסתן הכל נגיש זמין ומותר. הנורמות נפרצות, וכך גם גבולות המשפחה.

היכן איפה ההסתייגות? ההסתייגות נובעת מעובדה בסיסית ופשוטה: זה נכון שכל רווק או רווקה היום יכולים לחיות מצוין ולהסתדר לבד. מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שעבור רובנו החיים יפים יותר בשניים, או לפחות מעניינים יותר. אלא מאי? נשים דעתניות, משכילות ומוצלחות בנות 30 פלוס והלאה, שראו איזה דבר או שניים בחייהן, שלמדו באקדמיה שהסתובבו קצת בעולם ושמתפרנסות היטב למחייתן לא מוכנות – ובצדק – להתפשר על המצאי.


וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הכואבת באמת, ויסלחו לי הגברים שאני עושה הכללה גסה המתבססת על ניסיוני ועל ניסיונות חברותי להכיר גבר אמיתי שראוי לתואר הזה: מי שמתחילה בדרך הייסורים הזו שכוללת אינספור מפגשים עם אינספור גברים נאלצת להודות בינה לבין עצמה כי הגברים שנותרו פנויים נופלים באיכותם במובנים רבים מהנשים שנותרו כאלה.

גברים שלא נישאו ועברו את גיל 35, הם אלה שמתוך בחירה ולא כורח נשארו כאלה: הגברים הללו עם מידת האינפנטיליות, הקמצנות והאנוכיות שהם מפגינים פעמים רבות משל יוצקו מתבנית זהה, הם ברוב המקרים כאלה שעדיף לא לפגוש אותם ומה שבטוח – לא לחיות איתם. במצב בו לוזרים מצויים מחפשים אישה שתהיה יפה או לפחות סקסית, חיה במיטה, בשלנית מצטיינת , דעתנית אבל לא פמינסטית חלילה כי הרי מישהו צריך לעשות את הכביסה, להחליף את החיתולים לילדים שיבואו, וכמובן שעל המועמדת להרוויח הרבה כסף או לפחות להגיע עם חשבון הוצאות פתוח באדיבות אבא.

נשמע מחריד? אמת. תאמינו לי שבמציאות זה עוד הרבה יותר רע ממה שזה נשמע. אי לכך ובהתאם למציאות העגומה הזו, מעדיפות פנויות רבות להיוותר בגפן במקום לדבוק באיזה לוזר מקומי שמאוהב - בעיקר בעצמו.

הערת מערכת: תגובות ללא דואר אלקטרוני מדויק תמחקנה אוטומטית

אגב: גיליון מודפס של המיטב של Iwomen כבר נמצא בעבודה. רוצים לקבל אותו בדואר ללא תשלום? הקלידו את כתובת האימייל שלכם ותטופלו!