קוונטין טרנטינו בארץ – ראיון חגיגי עם צאת סרטו, "ממזרים חסרי כבוד"

ביקורים מקומיים של יוצרים בינלאומיים היא תמיד הזדמנות נהדרת לחוש ולקבל השראה מאנשים שהקולנוע זורם בעורקיהם ויודעים שהם ממלאים את הייעוד האמיתי שלהם.




לאחר מסיבת העיתונאים, הצפייה בסרטו החדש והראיון עם טרנטינו, קיבלתי רושם מכובד על אדם שחי ונושם פילמים, מביא ראיית עולם עצמאית ולא חושש לשחוט פרות קדושות או להשתעשע עימם. ראו מה עשה לנאצים...

"ממזרים חסרי כבוד" מספר סיפור הרואי שהוא סוג של "חלום רטוב" של כל יהודי בעולם : לכסח את הצורה לכל המפקדים הנאצים העליונים בכללם : היטלר.
איפה ? בתוך בית קולנוע !
איך ? לכו לראות את הסרט !

ועד אז, הבה נתענג על כמה מתשובותיו המעניינות של קוונטין טרנטינו (46) – יוצר מסקרן, אינטליגנטי ומזוכך - על סרטו :

בהתייחס לעובדה כי זהו ביקורו הראשון בארץ, אמר כי היה מתכנן להגיע אלינו בכל מקרה, ושמח שזה קרה עם הסרט הנוכחי. הוא סקרן לראות כיצד קהל מגיב בכל מקום לסרטיו ואומר שעצם ביקורו מוכיח על הכבוד שהוא רוכש למקום.

כיצד אתה מתייחס לטיבן של הדמויות בסרט ?
"איני עושה אבחנה של טובים ורעים בין הדמויות. כולם הגיבורים שלי, בין אם הם יהודים או נאצים. הדמויות האלה הן מבחינתי בעלות האפיונים שהן נושאות כפי שהגיתי אותן וכפי שהן נכתבו. אני לא שופט אותן, כי אם אעשה זאת, לא אוכל לחוש אותן.


אלה דמויות תלת-ממדיות שיכולות ללכת לאן שבא להן. לא אחת אני מופתע מהמקום שאליו הן הולכות, ולכל אחת מהן יש את הסיבה שבגללה היא עושה דבר כזה או אחר. אין לי את הלוקסוס של לעשות אבחנה בין דמויות טובות ורעות בעת הכתיבה. אני אוהב את כל הדמויות שאני יוצר, כי כולן דומות לכולן וכולן הם הגיבורים שלי."

מהי העמדה המוסרית שאתה נוקט בסרט?
"אני לא עוסק בעמדות מוסריות, אני לא אדם שמאמין במוסר כמו באיזו עוגיית מזל שאפשר לעטוף אותה. אם מישהו יתאמץ למצוא אצלי מוסר, אז מבחינתי הוא: כל אדם הוא כל אחד. אנשים אומרים לי שעשיתי סרט נקמה יהודית אבל נקמה בנאצים הוא לא רק עניין יהודי, אלא כמעט עניין של כל אחד. אפילו בני הדור השני והשלישי בגרמניה היו רוצים לנקום בנאצים. אני חושב שהעניינים אצלי - כיוצר - קצת יותר מורכבים מהגדרת מוסר כזו או אחרת".

מדוע החלטת שבסרט המדבר על מלחה"ע השנייה והשואה הגיבור לא יהיה יהודי?
"ראשית, אני לא נוהג להחליט על הדמויות שלי מראש. נחה עליי רוח ההשראה ואז זה פשוט זורם ממני החוצה על הנייר וכך הגיחה הדמות הזו. חוץ מזה, יש כאן עניין גדול בזה שהגיבור הוא אמריקאי ממוצא אינדיאני המשתמש בטקטיקות אינדיאניות. זה עניין חשוב שנועד לחבר בין היהודים והאינדיאנים - שני עמים שעברו רצח עם”.

איפה הגבולות האדומים האדומים שלך ביצירה הקולנועית ? האם קיימים נושאים שמבחינתך הם בגדר 'טאבו' ולא תתעסק איתם ?
"אני חושב שטאבואים נועדו לשבירה !

האם היית מגדיר את הסרט שלך כ'סרט שואה' ? האם זהו הז'אנר ?
"אני חושב שסרטי השואה היו נורא מבאסים בעשרים השנים האחרונות כי הם עסקו בקורבן. אני באתי ממקום אחר. אני לא מתעסק כאן בז’אנר סרטי השואה אלא בז’אנר סרטי ההרפתקאות. אל תשכחי שזוהי תקופה מלאה בהרפתקאות שעל חלקן אנו יודעים ועל חלקן לא וזה לכשעצמו נושא שמרתק אותי. יחד עם זאת, נגעתי בשואה דרך דמותה של שושנה."

ועדיין, מדוע בחרת להציג את היהודים כקורבנות בסרט?
"זה נכון רק בסצינה הראשונה עם משפחת דרייפוס.
בהמשך, היהודים הם אלו המשיבים מלחמה. זה גם חשוב לשים לב שהיהודים שנלחמים בסרט הם חיילים יהודים אמריקאים. זוהי נקודה מהותית ואני אסביר : בעוד שליהודים האמריקאים הייתה האפשרות להגיב כאשר מאחוריהם עומדת האומה החזקה בעולם, ליהודים באירופה לא הייתה האפשרות להשיב מלחמה. באחד הדראפטים של התסריט היה משפט של אלדו (בראד פיט) שאומר לחיילים כשהוא מצביע על חייל גוי שעובר באיזור: ‘לחייל הזה יש את הזכות להיות חייל. לכם אין זכות, לכם זאת חובה, כי אתם במלחמת קודש נגד אומה שרוצה להשמיד את העם שלכם’. הסיבה שכתבתי את כל זה היא כי את כל הסרטים האחרים על השואה כבר ראיתי וכבר חטפתי מהם בחילה."

כיצד הגיבו חברים יהודים שלך כאשר סיפרת להם על התסריט החדש שלך ?
"וואוו... כשדיברתי עם חבריי היהודים על הסיפור, בייחוד הגברים, כולם אמרו ‘כן! זה הסיפור שאנחנו רוצים לראות! כמה נפלא זה יהיה אם יכולנו לממש את זה."

בין אם תאהבו את הסרט ובין אם יעורר בכם הגיגים שונים, דבר אחד הוא בטוח : נקודת המבט המקורית של טרנטינו בבואו לטפל בנושא כה רגיש היא מרתקת !

הרגשתי כלפיי טרנטינו, שהמדובר ביוצר אמיתי בכל רמ"ח איבריו המתרגם את כל המראות, החוויות, הידע האישי והידע הנרכש לסוג של מיקס אישי עם פלט מבוסס סרטי ספגאטי והשפרצות של גאונות, סרקזם ונאיביות מבוקרת.