הבית שלה נראה כמו מוצג אתני במוזיאון : ריהוט כבד שהובא מהקווקז , שטיחים מרהיבים בצבעי אדום- כחול -וצהוב , מראות ענק במסגרות זהב, כונניות עץ ובהם כלי אוכל יפהפיים, תמונות של הסבים והסבתות. אין טיפת אבק בבית, הכל נקי ומצוחצח כמו אין חיים שם! ודווקא יש ואפילו הרבה ותוסס!
ארבעת ילדיה הבוגרים, מביאים אליה את הנכדים בני השנה בכל יום כאשר הם מתפנים לעיסוקיהם, או למנוחה. ואת לא עייפה אני שואלת אותה?
אלוהים נותן לי כח היא עונה בחיוך וממשיכה לטפל ברגלי בידיים זריזות וקלילות ככנפי דבורה עמלנית.
היא עוסקת ברגלי
נשים כבר עשרות שנים, מטפלת בעור מחוספס, בציפורן חודרנית ביבלת עיקשת ומצליחה לגבור על כל המכשולים שמזג האוויר, המים עודף המשקל והגנטיקה מערימים על כפות רגלינו.
הריחות הנודפים ממטבחה מטריפים את דעתי, שלא כמו
נשים העובדות מחוץ לבית, העסק שלה מנוהל במקביל, עבודות חוץ ועבודות פנים. התנור, מכונת הכביסה, המייבש הכל עובד ללא הרף בשעה שהיא עמלה על רגלי.
מה את מכינה היום?
אה זה כלום היא עונה, קצת בורקס לילדים, אין טעם לבקש ממנה מתכונים
היא מבשלת ואופה "מהבטן", מוסיפה מים "כמה שתופס", מתבלת בסוכר פלפל ומלח "לפי הטעם". והטעם שלה ממש גן עדן!!!
היא לא מעסיקה עצמה במחשבות פילוסופיים לגבי תפקיד האשה ודרכה, או מצבה של המשפחה המודרנית: היא שואבת ומקרינה בטחון "בבורא עולם".
מאמינה בו באלוהים, נעזרת בו ללא הרף, פונה אליו בצר לה אך אינה שוכחת להודות לו גם על הטוב .
המשפחה היא כל עולמה, אין לה דרישות או טענות לאיש . היא עובדת מאז שזוכרת את עצמה, אך אינה מצפה לתשבוחות .
לבעלה נשאה בשידוך כשהיתה בת 17,
הוא איש טוב , היא אומרת חרש ועיניה בורקות,
את אוהבת אותו אני שואלת?
מה אני ילדה שמתעסקת באהבה? הוא אבא טוב הוא מכבד אותי, מביא את כל המשכורת הביתה, לא מהמר ולא משתכר, מה צריך יותר מזה?...
הוריה המבוגרים קובעים לה עדיין את סדר היום: מחליטים מתי תצא לחופשה והיכן יחגגו את החגים, עם מי יסעדו ואיפוא.!
צריך לעשות כבוד להורים היא אומרת,
אבל עד איזה גיל? אני מזדעקת
כל החיים!עד 120! היא עונה ללא שמץ של ספק בקולה.
בניה חובשים כיפה ולומדים בפנימיה דתית
את לא מתגעגעת אליהם? הרי הם עוד ילדים, ורחוקים כל כך,
אז מה עדיף שירדו לתרבות רעה? שיסתובבו ברחוב? היא עונה בתקיפות, השכונה לא כ"כ טובה , ככה ילמדו דרך ארץ...
בנותיה נשאו בגיל צעיר כמוה
את רוצה שימשיכו בדרכך?
למה לא? מה רע לי? אמונה , ילדים, פרנסה, בית, אלה הדברים החשובים.
לבסוף הצלחתי להוציא ממנה בנוסף להרבה מחשבות לגבי פמיניזם ומודרנה גם מתכון לכיסוני בשר מעולים האופיינים לעדה הבוכרית.
1 ק"ג קמח
¾ כוס שמן
1 כוס מים
1 כף סוכר
1כפית מלח
½ כפית סודה לשתייה
2 ביצים
להכין בצק ולתת לו לנוח במקרר לפחות שעה
לטגן 2 בצלים
להוסיף חצי ק"ג בשר כבש טחון(או בקר בתוספת שומן כבש)
לקרוץ בעזרת כוס עיגולים מהבצק, להניח כפית מהמלית, לסגור את הכיסונים ולצבוט קלות ולאפות בתנור בחום בינוני במשך 45 דקות.
אני לא יודעת הרבה על בוכרה אבל המאפים שלהם טעימים להפליא.