ורדינה חילו מגרמניה מספרת לנו על הקנצלרית הראשונה בעולם

חלפו פחות משבועיים מהיום שבו נשבעה אמונים מעל דוכן הבונדסטאג בברלין

והפכה לקאנצלרית הראשונה בתולדות גרמניה, וכבר הוכרזה לפולטיקאית הפופולרית ביותר במדינה.
אנגלה מרקל, 51, שכבר הספיקה להפגש עם זק שירק, נשיא צרפת, טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה, ראשי האיחוד האירופאי ומטה ברית נאט"ו בבריסל, להשתתף בוועדת ראשי מדינות הים התיכון בברצלונה עד לביקור העבודה האחרון שלה ביום שישי אצל השכנה פולין, מעוררת גל של הערכה בקרב מעצבי הפוליטיקה, אנשי תקשורת משופשפים וסתם אזרחים מן השורה שהטילו לא מעט ספק ביכולת ההנהגה שלה.

הנסיקה שלה במרחב הפוליטי היא ללא ספק מטאורית
.מסלול פוליטי שמשתרע על פני חמש עשרה שנה בלבד, הקנו לאשה המזרח גרמנית, שגדלתה על ברכי הקומוניזם, את מעמדה כפולטיקאית החשובה ביותר בגרמניה.

בהתאם למשאל דעת הקהל האחרון, הביעו חמישים ותשעה אחוז מן הגרמנים את שביעות רצונם
מתיפקודה כקאנצלרית. זהו שיפור קיצוני, אם לזכור שרק לפני כשנה סברו רק שלושים ושבעה אחוז מקרב הנשאלים שהיא יכולה לממש את יכולתה כראש מדינה.
לאחר איחוד גרמניה היא הצטרפה לשורות המפלגה הנוצרית דמוקרטית, והספיקה לכהן צעירה כשרה לענייני איכות הסביבה ומשפחה, בממשלתו של הקאנצלר הלמוט קוהל, עד לשנת 1998. בשנים האחרונות היא עמדה בראש מפלגתה והייתה אחראית לשיקומה לאחר התבוסה של הבחירות לפני שבע שנים.

מרקל המקפידה על סגנון לבוש סולידי, חליפות מכנסיים עם קווים נקיים ואיפור קל על פניה, היא דוקטור לפיזיקה בהשכלתה, שהצליחה לעשות הסטוריה בעצם מינויה כראש ממשלת המדינה בעלת הכלכלה השלישית בגודלה בעולם,
כשהיא מופיעה למול המצלמות הטלביזיה נראת מרקל כדג השוחה במים, . גם ההרמוניה שהיא מפגינה עם שותפיה לקואלציה, המפלגה היריבה, הסוציאל דמוקרטית, מעוררת הערכה לא מעטה בקרב הציבור הגרמני, שלא היה מורגל עד כה להרכב ממשלתי מסוג זה כפי שמקובל בישראל למשל.
אפילו סגנה,פרנק מונטיפרינג, מראשי המפלגה הסוציאל דמוקרטית שהיה יריבה המשובע במסגרת מערכת הבחירות, הספיק התרגל אל הבוסית שלו, "כשאני לא רואה אותה יום אחד, אני כבר מתגעגע אליה", הוא הודה לאחרונה, מה שנשמע כיותר מסתם מחמאה.

הפרופסור לפוליטולוגיה, קארל רודולף קרוטה, שהתראיין ליומון הגרמני, "בילד" העריך, שמה שהופך את הקאנצלרית מרקל לאהודה הם שני מרכיבים, "הגישה המפוקחת שלה והצניעות שהיא מפגינה".
לדבריו בתקופה שבה מתמודדים עם דאגות כלכליות רבות , בהתכוונו לאבטלה של כחמישה מליון בני אדם, פיטורי עובדים, צימצום בשירותי הרווחה וחוסר תנופה של צמיחה כלכלית, אין מקום למנהיגות תאטרלית, אלא לקאנצלרית שתעמול כדי לפתור את הבעיות.
לא קשה להבין את הרמיזה הבולטת שלו לגבי הקאנצלר היוצא,
גרהרד שרודר, שבתחילת דרכו הוכתר לאישיות תקשורתית בשל להופעותיו המתוקשרות
עם סיגר משובח בפיו וחנוט בחליפות איטלקיות של בית האופנה ברוני, עד שכוכבו דעך בשנים האחרונות.
דומה שהעיתונות שעסקה בלי הרף בחטטנות, כדי לפתור את הקושיה, מדוע בעלה של הקאנצלרית,
הפרופסור למדעים, יואכים זאוור, נעדר מאולם הבונדסטאג, ביום שבו הוכתרה רעייתו, באירוע הפוליטי החשוב ביותר בחייה, בינתיים נרגעה מעט וקיבלה את "הגזרה".
זאוור העדיף לצפות בטקס ההכתרה, מעל מסך הטלביזיה, מחדר הדיקן שלו באוניברסיטה, מה שנראה לציבור הגרמני כלא מעט מוזר. פרשנים בגרמניה סבורים שהמדען בעל המוניטין איננו מעוניין להיות "מר מרקל", וכי פה ושם הוא יראה עם הקאנצלרית ביחד ולא ישתתף בכל האירועים הנוצצים שבהם תופיע רעייתו בציבור.
מרקל הסתפקה בנוכחותם של אחיה, אמה ואביה הכומר ישבו באולם וצפו בבת המשפחה בטקס הכתרתה ושבועת האמונים שלה לתפקידה החדש..
צריך לציין, שעוד בטרם נכנסה לתפקידה החדש, מרקל ניהלה אורח חיים זוגי צנוע ורחוק ממצלמות הטלביזיה גם במסגרת תפקידה האחרון כראש המפלגה השמרנית, הנוצרית דמוקרטית,
היא מקווה אולי להמשיך להרחיק את התקשורת ממוקד חייה הפרטיים, מה שנראה כמשימה בלתי אפשרית בעולם המכניזים התקשורתי המודרני שהוא מטבעו חטטני וחודרני.
לבד מפסטיבל ווגנר שנערך בעיירה ביירוט שבצפון גרמניה, שבו הקפידה להופיע מרקל עם בעלה,
היא כמעט שלא נראתה עד כה בציבור עמו.
בכל זאת את חגגת את מינויה לתפקיד הקאנצלרית היא חגגה ביחידות עם בעלה במסעדה בברלין
שבה הם שתו כוס יין.