ד"ר קרן קולן חקרה ומצאה שהמטבח הוא החדר היקר ביותר במטבח הישראלי

המטבח הוא החדר היקר ביותר בבית הישראלי, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה על עיצוב המטבח בישראל מקום המדינה ועד ימינו. "המטבחים החדישים בישראל מאופיינים בשפע של אביזרים מורכבים ופתרונות לאחסון חכם ויעיל תוך ניצול מקסימלי של שטח הארונות והמגירות. הכול נע, מתרומם, נגיש, נשלף במלואו, מסתובב לכל עבר ויוצרים נוחות בעבודה וניצול מרבי של שטחי האחסון", אמרה החוקרת ד"ר קרן קולן מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה שציינה כי חלל המטבח הפך להיות חלק בלתי נפרד ממרחב המגורים ויש מגמה של השקעה יתרה מהבחינה הכספית ומבחינת המחשבה והתכנון.


ד"ר קולן שבדקה את הנושא במסגרת עבודת הדוקטורט שלה ציינה כי על עיצוב המטבח בישראל השפיעו שינויים תרבותיים, חברתיים, כלכליים, טכנולוגיים ודמוגרפים לאורך כל שנותיה של המדינה. "המטבח הישראלי הפך ממקום סגור ובו שורת ארונות ומגירות פשוטים, חתיכת שיש קטנה עם כיור קטן למרחב פתוח, פונקציונאלי, מעוצב ומשוכלל שמצויד במיטב האביזרים ומכשירי החשמל".

לדבריה, עיצוב המטבחים החל להתחרות בריהוט הסלון ובמקרים רבים הוא אף יפה ממנו. מרבית השינויים המהותיים במטבח חלו משנות התשעים ונראו באולמות התצוגה של חברות המטבחים הגדולות. "היום כבר ניתן למצוא מטבחים שהפכו מתוכנתים, מודולריים, דינמיים ואפילו מקוונים. מטבחים אלו מורכבים ממעט מאוד עץ ומהרבה מאוד נירוסטה ואלומיניום, כך שהמטבח הופך בעצם להיות קל ונייד יותר והקו השולט בעיצובו אלגנטי ונקי".

ד"ר קולן ציינה מספר תהליכים כוללים שתרמו להתפתחות עיצוב המטבח בישראל ובהם את ההתפתחות הטכנולוגית והחשיפה לעיצוב בחו"ל. תהליכים אלו פיתחו את הרצון להעניק אמירה עיצובית למטבח משום שחלל המטבח הפתוח הפך למקום המוצג לראווה ולמוקד המרכזי של הפעילות של בני-הבית. "בישראל עד שנות השבעים היו המטבחים סגורים והיו בהם מעט מכשירי חשמל ומקררים קטנים. עם פתיחת המטבח לסלון נוספו מכשירי חשמל משוכללים יותר, המקררים גדלו ובהתאם גם גדלה החשיבות לעיצובם ולמראם על מנת שישתלבו במראה הכללי של המטבח", הוסיפה החוקרת.

"את מגוון הפיתוחים במטבחים החדשים יש לזקוף לזכותן של חברות המטבחים הגדולות בארץ", אמרה ד"ר קולן, "שכן הן נשארו עם 'היד על הדופק' בכל הנוגע לחידושים השונים בתחום המטבח הן מהבחינה הטכנולוגית והן מהבחינה העיצובית. כתוצאה מכך, המטבחים המעוצבים בארץ מקבילים למטבחים המצויים במדינות אחרות ואינם נופלים מהם בטיבם, איכותם או עיצובם".

המחקר בוצע בהנחייתו של פרופ' מעוז עזריהו מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה ונערך על בסיס עשרות שרטוטים של מטבחים מתקופות שונות בישראל ומאות תמונות של מטבחים משנות החמישים ועד היום. בנוסף, מצאה ד"ר קולן מטבחים שמורים ואותנטיים אותם חקרה מקרוב וערכה ראיונות מקיפים עם מנהלים של חברות המטבחים הגדולות בישראל.

לגבי המשמעויות החברתיות הנלוות להתפתחות המטבח בהוויה הישראלית, ציינה ד"ר קולן את התקדמות מעמד האישה. "המטבח פסק להיות מקומה של האישה בלבד ונכנסו אליו כל בני המשפחה שהחלו לבשל ולחמם את ארוחותיהם בעצמם. חלק מהנשים יצאו לשוק העבודה ובהתאם החלו לדרוש מטבח יעיל יותר ומתאים לצרכים שהשתנו. הציוד הטכנולוגי בבית ומכשירי החשמל המשוכללים כגון: המקרר החשמלי, המיקרוגל, מעבד המזון, המערבל, מדיח הכלים ותנורי האפייה, הפכו את עבודות הבית לקלות יותר והתוצאה המשמעותית שנוצרה היא שנשים יכלו ליטול חלק גדול יותר בפעילויות מחוץ לביתן והמטבחים הפכו ליחידות מתוכננות המעוצבות בשיטתיות וסדר על מנת למנוע מאמץ יתר ובזבוז אנרגיה", סיכמה ד"ר קולן.