האם עלינו לחשוש מהסימנים לאי הסדר בממשלה של אולמרט?

מתרבים הסימנים לאי סדר בממשלה החדשה שנבחרה לפני כחודש. פרשן מתוחכם רמז בתקשורת שאנו בראשית הדרך ולא ניתן לשפוט על פי חודש וחצי של עבודה. אולי הוא צודק ואלו הן חששות שווא. אבל יתכן גם שמה שאנו רואים זה מה שיש.


האזרח הממוצע רוצה לקבל חזרה שלושה דברים שנלקחו ממנו בממשל הקודם.
את תחושת הביטחון. בטחון אישי שוטף. את התחושה שישנה יד מכוונת בממשל שדואגת בשיטתיות לשדרוג רווחתו והנאתו של המצביע בחיי היום יום. ואת התחושה שרשויות החוק לא יאפשרו לחריגים בזרועות הממשל למעול בתפקידם ולעסוק בשחיתויות. הסימנים המצטיירים בחדשות של כל בוקר בשבועות האחרונים מצביעים על מגמה ברורה: מה שהיה הוא שיהיה.

בעוד פרשיות במשטרה נחשפות לאט בתקשורת ובועדת זיילר, עדיין יש לנו תחושה
שבעיות שוטפות לא מטופלות. הנה שתיים מתוכן: גניבות של כלי רכב על ידי מארב או יצירת סיבה לנהג לצאת מרכבו. נראה שזוהי רק שאלה של זמן עד שכולנו ניסע בדלתות נעולות ונימנע מלעבור בשכונות "חשודות". תופעה מתמדת אחרת היא הסכינאות והאלימות באתרי הבילויים של בני הנוער שממשיכות "להפתיע"
אותנו בכל סוף שבוע.
מתן עדיפות ללכידת גנבי המכוניות והבנה עם רשויות המשפט למתן עונש מרתיע,
הייתה יוצרת תחושה כי מי שפוגע בשלוות האזרחים – נענש. אותה פעולה היה צריך לנקוט גם לגבי תופעת האלימות. מועדון בו התרחשה פעילות אלימה מבלי שבעלי המועדון הצליחו לסכלה – יאבד את רישיונו לחודש לפחות שכן הוכח שאינו יכול לשמור על בטיחות המבקרים בו. אם השר הממונה לא עושה זאת, למה ראש הממשלה אינו מנחה אותו?

העובדה שחברת החשמל אפשרה לניהול היצור שלה להגיע לתת-יצור עד כדי צורך בהפסקות חשמל יזומות מעידה על כשל ניהולי. לכשל הזה שותפה גם רשות החשמל – הגורם הרג ולטורי שאמור היה לפקח ולצפות אירועים כאלה ומסתבר שהוא מגיב רק בדיעבד. חלק מחוסר הרזרבה, כביכול, נובע מאי סיום עבודות תחזוקה במועד (הם לא עובדים בלילות), מאי הפעלה של שתי תחנות שנדרש שיהפכו לחברות בנות (גזר ואלון תבור), ומאי עמידה בלוחות זמנים להפוך את תחנת רידינג למופעלת בגז למרות שהדבר תוכנן במשך שנים. מדובר בחוסר יכולת לבצע פעולות תכנון בסיסיות. אפילו מחשבה להפיץ בתקשורת (עיתונות, אינטרנט) את מפת הצריכה לפי אזורים ולהודיע שעה מראש כי ב- 12 תהיה הפסקה יזומה באזור ג למשל, הם לא יודעים לתכנן. וההודעה המוזרה שהושמעה ביום השני להפסקות היזומות: הציבור מתבקש להימנע להתקרב למעליות מהשעה 12 בצהריים. ומה עושה מי שמתגורר בקומה 15, 20, ויותר? כיצד יגיע או ירד מביתו? הייתכן שזה הושמע בישראל של שנת 2006? הידעתם איזה נזק נגרם מההפסקות היזומות? הידעתם שמי שחולץ ממעלית, פרט לחוויה המעניינת שעבר בחשיכה, בתא הסגור, הוא גם נדרש לשלם את דמי חילוצו למכבי האש! מי יתבע את חברת החשמל על הנזקים שהיא גורמת? הציבור מממן אותה והיא גורמת בתמורה נזקים. אם שר התשתיות לא מצליח להשגיח עליהם למה ראש הממשלה לא מנחה אותו?
ולמה חברת "מקורות" יוצרת עבודות יזומות ומונעת מים מתושבי דרום השרון. עוד
כשל? ומדוע "רשות שדות התעופה" החליטה להשבית את הטיסות היוצאות מאילת ל-3 שעות. כך במפתיע. האם הם חשים שזוהי הזדמנות למתוח שרירים כיוון שהממשלה החדשה נראית חלשה במקצת. ובנוסף, סביר להניח שאיש לא יעניש אותם על נזקים שנוצרו בשל ההשבתה. למה המדינה לא מגיבה? למשל, מגישה תביעה לבית הדין לעבודה ולא משלמת שכר עבור ימי השביתה.
למה בוששת הממשלה למגן את הבתים סמוך לרצועת עזה, מוכי הקסאמים? האם תשנה המדינה את דעתה לאחר פגיעה ישירה עתירת נפגעים? האם התכנון שלנו מבוסס רק על ניסים, צירופי מקרים ותפילות? אם שר הביטחון לא חושב שצריך למגן (ואינני מתכוון לביתו), למה לא מנחה אותו ראש הממשלה לעשות זאת?
ראש הממשלה, או המשנה שלו או אחד משריו, אינו נותן הנחייה לאתר את כל הרשויות (מקומיות, אזוריות ודתיות) שעובדיהן טרם קיבלו שכר (ואולי גם לא העבירו את ההפרשות הסוציאליות לעובדיהן) ולמנות לאותן רשויות שכשלו במתן השכר ועדה קרואה. לא יתכן מצב בו רשות לא תשלם שכר לעובדיה במשך חודש, חצי שנה ויותר. העומד בראש רשות כזו איבד את ה"רישיון" שלו לכהן בתפקיד.
ראש הממשלה, או המשנה שלו או אחד משריו, אינו נותן הנחייה לאתר בכל מחלקות הרווחה בישובי הארץ את העניים ולדאוג להם באופן מיידי, במקום אלפי העמותות שקמו בואקום של הממשלות הקודמות. מדוע לא לנקוט ביוזמה? הרי הנתונים ניתנים לאיסוף ואיתור. למה להמתין לקול צעקה או סחיטה של אחת המפלגות?
המשונה ביותר בכל המתואר לעיל היא העובדה שזוהי ממשלה חדשה שהייתה אמורה לשמש כמהפך אלטרנטיבי לעומת השלטון הקודם. כך זה נשמע כאשר
אריאל שרון עזב את הליכוד והקים מפלגה חדשה. מפלגת "קדימה" הייתה אמורה
להיות פועל יוצא של הפקת לקחים מסחטנות מרכז הליכוד ומשורה של חכי"ם
מורדים. והנה, טרם מלאו מספר שבועות לממשלה החדשה וכבר יש בה רשימת מורדים טרייה שעושה כאוות נפשה ואיש לא מעניש ואיש לא גומל להם. משל לא קרה דבר בחצי השנה האחרונה. שני האנשים הדומיננטיים – נתניהו באוצר ושרון בראשות הממשלה – נמוגו, ומחליפיהם נראים "בחורים טובים" אבל לא יותר.
מה זה מעיד על הניצבים בראש הפירמידה הנוכחית שהגיעו לתפקידם במפתיע, להפתעת רבים? על אהוד אולמרט ועל ממלאת מקומו ציפי לבני בה תלינו תקוות.
הסימנים מראים כי כנראה שעשינו מקח טעות. כנראה שהכל היה מקסם שווא, וכנראה שאהוד אולמרט וסביבתו מבוססת בנעליים גדולות במספר וחצי ממידתם.