מה חושבים עלינו הלבנונים?

עיתונאי נוצרי לבנוני מביירות (30.7.2006)


הפוליטיקאים, העיתונאים והאינטלקטואלים של לבנון קבלו בימים אלה את שוק חייהם. הם ידעו היטב שחיזבאללה הקימה מדינה עצמאית בתוך ארצנו. מדינה שכוללת מיניסטריונים ומוסדות מקבילים, בכפילות לאלה של לבנון. מה שלא ידעו - והם מגלים הודות למלחמה זו (דבר שמשתק אותם בגלל ההפתעה והפחד) אלה מידות ההרס העצמי.

למעשה ארצנו הפכה להיות שלוחה של איראן וכוחנו הפוליטי כביכול, משמש מגן פוליטי וצבאי לאיסלמיסטים מטהרן. פתאום גילינו שטהרן מאחסנת מעל 12,000 טילים מכל הסוגים והמידות, הכל על השטח שלנו. ושהם ארגנו בסבלנות ובשיטתיות כוח משלים, אשר בעזרת הסורים, משתלט יותר ויותר, כל יום על כל חדרי הבית - לבנון. תארו לעצמכם שאנו מאחסנים טילי קרקע – קרקע על שטח ארצנו, טילי זילזל ושהירי ממכשירים אלו יכול לגרום, בלי שנדע, למאבק אסטרטגי אזורי שבכוחו חיסול לבנון.

אנו ידענו שאיראן – באמצעות החיזבאללה, בנה קוו מג'ינו אמיתי בדרום. אך רק התמונות של מרון אל- רס ובינת - ג'ביל גילו לנו את היקף העבודות שמידותיהן מאפשרות לנו להבין מספר דברים בבת אחת: שלא היינו יותר שולטים על גורלנו, שאין לנו האמצעים הנחוצים כדי להפוך את המצב. הבנו גם שאלה אשר עשו מארצנו בסיס קדמי למאבק התורה האסלאמית נגד ישראל, לא הייתה להם כל כוונה לוותר מרצונם על מעשיהם.

חוסר החלטיות, פחדנות, מחלוקות וחוסר אחריות אפיינו את מנהיגינו. לכן לא היו מסוגלים להתמודד מול כוחות פוליטיים אחרים בארץ הארזים.

צבאנו בוודאי שונה במשך שנות הכיבוש הסורי כך שלא יהיה מסוגל למלא את תפקידו כמגן האומה. אף לא היה מסוגל להתמודד עם המליציות של חיזבאללה.
צבאנו הוא כוח שעדיין תלוי בבעליו הזרים ואיננו ניתן לביקורת. למשל, הוא שיתף פעולה עם האיראנים כדי להעמיד את הרדאר שלנו על שפת הים לרשות הטילים שלהם, טילים שכמעט הטביעו אוניה ישראלית במימי ביירות. חברי הממשל שאינם אנשי חיזבאללה אפילו לא ידעו על קיום טילי קרקע - ים על שטחנו... זה עלה הרס מוצדק של כל תחנות הרדאר שלנו ע"י צבא היהודים. ועדיין אנו יוצאים בזול מכל התסבוכת הזאת.

וכעת אנו בוכים ומשחקים בצביעות את תפקיד הקורבנות. אנו יודעים להתלונן ולטעון כי אנו אף פעם לא אחראיים על הזוועות שמתרחשות, בהפרשי זמן קבועים, על שטחינו.

החלטת מועצת הביטחון 1559, התובעת מממשלתנו להציב את צבאנו על השטח העצמאי שלנו, לאורך הגבול הבינלאומי שלנו עם ישראל ודורש פירוק כל המיליציות הנמצאות על השטח שלנו , התקבלה ב – 2.9.2004
היו לרשותנו שנתיים כדי לבצע החלטה זו ולהבטיח עתיד של שלום לילדינו ואנו לא עשינו כלום לביצועה. וזו היא טעותם של הפוליטיקאים פחותי-ערך הלבנוניים, ושל אף אחד אחר!

גם אחרי יציאת הכובש הסורי,הממשלה שלנו נתנה לאוניות ולמשאיות עם כלי נשק לפרוק
את המטען אצלנו, מבלי להיות מוטרדים מהמשא שלהם. היא שכנה את סיכויי התחייה של הארץ הזאת כאשר המירה את "האביב של ביירות" עם "השחרור של ביירות". למעשה, אנו קבלנו אז הזדמנות,- כחנינה שלא קיווינו לה,- כדי לאפשר לנו לקחת את עתידנו לידינו.

כעת אפשר בהחלט לומר כי לא היינו מסוגלים להגיע להסכמה כדי להרחיק את אמיל לחוד, הבובה של אסאד, ושהוא עדיין נשיא של - מישאחדים מתעקשים לקרוא הרפובליקה שלנו... אין צורך לחפש רחוק: אנחנו מה שאנחנו, כלומר, לא מי יודע מה.

כל האישים הנושאים באחריות ציבורית ותקשורתית בארץ זו, הם האחראיים לאסון. פרט לקולגות שלי, עיתונאים ומוציאים לאור, אשר מתו נרצחים ע"י הקלגסים הסורים, בגלל זה שהיו ממש פחות פחדנים מאלה אשר נותרו. ולחוד נשאר בבעבדה (ארמון הנשיא).

וכאשר אני מדבר על אסון, אינני מתכוון לפעולה של ישראל כתשובה לתקיפת אזרחיה וצבאה, אשר נעשתה משטחנו ושאנו לא עשינו כלום בכדי למנוע אותה... ולכן אנו אחראיים לה. כל בריחה מאחריות זו (אחדים כאן לא מכירים את המונחים המינימאליים של המשפט הבינלאומי כדי להבין זאת) פירושה שלבנון, כמדינה, איננה קיימת.

הצביעות נמשכת: אפילו כמה עיתונאים של L ORIENT -LE JOUR המכובד מעמידים, זה מול זה, את הפראות של החיזבאללה ושל הישראליים. בושה ! חוסר יושר ! ומי אנחנו בתוך הסיפור הזה ? הקורבנות "המסכנים לעולם" של שאיפות האחרים ?

הפוליטיקאים תומכים בתזה חסרת-שחר זו, או שהם שותקים. ואלה שציפו מהם שידברו, כדי להציל את התדמית שלנו, גם הם שותקים כמו האחרים. ואני מתכוון בדיוק לגנרל און AOUN, אשר יכול היה לדחוף כתף ולצעוק את האמת. אפילו האויב שלו – ווליד ג'ומבלט, מנהיג הדרוזים הראה את עצמו פחות ... מעורפל.

קורבן ? לבנון ? איזו בדיחה !

לפני ההתקפה הישראלית, לבנון כבר לא הייתה קיימת. היא הייתה רק הולוגרמה. בביירות, לאזרחים תמימים כמוני נאסרה הכניסה באזורים מסוימים של עיר הבירה שלהם. אף המשטרה שלנו, הצבא שלנו והשופטים שלנו היו בין אלה שנאסר עליהם להיכנס.
למשל, המקרה של אזור המפקדה של חיזבאללה ושל הסורים בשכונת חרט חרייק. ריבוע של קילומטר מכל צד, בירה בתוך בירה, נשמרת ללא הפסקה ע"י צבאו של חוריא, לרשותה מוסדות משלה, בתי ספר, גני ילדים, בתי משפט, רדיו משלה, טלוויזיה ובעיקר... ממשל משלה.

"ממשל" אשר החליט לבדו (במקום "הבובות" שבממשלת לבנון – בה לחיזבאללה יש גם שרים) החליט לתקוף מדינה שכנה אשר אין לנו איתה כל סכסוך מהותי או מבוסס, ולהטביע אותנו בסכסוך דמים. ואם תקיפת מדינה ריבונית על שטחה, אם רצח 8 מחייליה, אם חטיפת שניים נוספים ובמקביל שיגור טילים על תשע ערים, אם זה איננו מהווה סיבת-מלחמה (CASUS BELLI) אז, צריך לבדוק מחדש את ההגדרה של עקרון היורידי הזה.

והנה הם, הפוליטיקאים השפלים, כמעט כולם, כולל מנהיגים רבים ואנשי דת שיעים, מברכים כל פצצה אשר נוחתת מ – 16 F יהודי ואשר באה להקטין את העלבון לריבונות שלנו שחרט חרייק מהווה בלב לבה של ביירות. בלי הישראלים, מה היינו עושים כדי לקבל הזדמנות נוספת ( אשר לא מגיעה לנו בכלל!) לבנות מחדש את ארצנו ?

כל מבצר איראני- סורי אשר ירושלים הורסת, כל לוחם אסלמי שסולק, מאפשר ללבנון לשוב על רגליה באופן יחסי ולקום מחדש ! החיילים של ישראל עושים פעם נוספת את עבודתנו. מחדש, כמו ב – 82, אנו צופים,- שפלים, מפוחדים ותוך כדי העלבתם - לקורבנם ההרואי, המאפשר לנו לשמור על תקווה לא להיבלע במעמקי האדמה.
בהיותנו מוטרדים בדרום לבנון כמו משלג של אשתקד, נתנו לזרים להשתלט על זכויותינו מבלי שיהיה לנו הכוח להחזיר לעצמנו את העצמאות והריבונות.
והיה בגמר המלחמה, והצבא הלבנוני יחזיר לעצמו את השליטה על השטח שלו והתפטר מהמדינה אשר בתוך המדינה הפועלת לחנק העיר (הבירה) זה יהיה רק הודות לצה"ל. זאת, הכל יודעים היטב, כל הפוליטיקאים הפחדנים – מהרמאי פואד סיניורא, אל סעד חרירי בנו של שודד לבנון, ועד הגנרל און- הישר.

ובעניין ההרס הנגרם ע"י הישראלים... הנה לכם עוד מעשה מרמה: לכו אל המפה. אני ציינתי פחות או יותר אך בקנה מידה נכון, את החלקים של הבירה שלי אשר נהרסו ע"י ישראל. מדובר על חרט חרייק – בשלמותה – ועל שכנות מנהיגי חיזבאללה הנמצאים בפרבר השיעי בשם דאייה.

בנוסף לשני אזורים אלה, צה"ל פצץ:- בניין מפקדת החיזבאללה בן 9 קומות, בתוך הסיטי של ביירות (זה היה "מוט" של נסראללה בתוך העיר, באמצעותו הוא הוכיח את נוכחותו ושליטתו עלינו), - מחסן נשק סורי בנמל, - שתי תחנות רדאר של הצבא, אשר קצינים שיעיים העמידו לרשות החיזבאללה, - ומשאית אשר נחשדה בהעברת נשק בתוך הרובע הנוצרי של אשרפיה.
בנוסף לזה, הוצאו מכלל שימוש דרכים ושדות תעופה, אשר שימשו לצייד את החיזבאללה בנשק ותחמושת.
מחוץ לזה, צה"ל לא נגע ולא הרס שום דבר! וכל אלה המדברים על "הריסת ביירות", הם – או שקרנים או איראניים, או אנטישמיים, או לא נוכחים. אפילו הבתים הנמצאים במרחק סמטה מהמטרות שצוינו לא נפגעו, אפילו לא קבלו שריטה. כאשר רואים את העבודה הזאת, מבינים את פירוש המושג "ניתוח כירורגי" ויכולים להתפעל על מיומנות הטייסים היהודים.

הרובע שנמחק הוא זה שהבניינים שנהרסו היו שייכים למנהיגי הארגון הטרוריסטי.

ביירות, כל השאר של ביירות, 95% של ביירות, חי ונושם טוב יותר מאשר לפני שבועיים.
כל אלה אשר לא היו שותפים לטרור, יודעים שאין להם מה לפחד מאווירוני ישראל,
אלא נהפוך הוא ! לדוגמה, המסעדה שאליה הלכתי אמש לאכול הייתה מלאה לגמרי
והייתי צריך לחכות עד 21.30 כדי לקבל שולחן. האנשים מחייכים, רגועים, אך אין
איש שיצלם אותם. משונה "הריסת ביירות", לא כן?

בוודאי, ישנם כ – 500,000 פליטים מהדרום והם עוברים טרגדיה אמיתית והם לא מחייכים. אך ג'אן צדיק אשר עיניו לכפר קילה (לכל מילה שלו אפשר להאמין), מבטיח לי כי כמעט כל בתי הפליטים האלה הם שלמים. זאת אומרת שיוכלו לחזור אליהם, בדרום לבנון, כאשר חיזבאללה ינוצח.

תבוסת הקיצוניים השיעיים אשר נשמעים לאיראן, היא בלתי נמנעת. הדו"חות אשר פורסמו ע"י אנשי נסראללה וע"י הצלב האדום הלבנוני הם שקריים: מתוך 400 נפטרים שהוכרזו ע"י לבנון, רק 150 הם קורבנות אזרחים אמיתיים של מלחמה. היתר הם אנשי מליציה ללא מדים בשירות איראן. הכתבה הפוטוגראפית של סטפן יופה: "האזרחים מתוך הדו"חות הלבנוניים..." עבור הסוכנות שלנו, מהווה הוכחה מיוחדת במינה למידת "פברוק" חולני. וזה עושה את המסמך הזה לחשוב ביותר.

כמו כן, הארגון של חסן נסראללה, לא איבד 200 לוחמים, כפי שצה"ל טוען. המספר הזה מתייחס לקרבות אשר התחוללו ליד הגבול. ואף הוא מופחת על ידי הישראלים (מתוך סיבה שאינני מכיר) במאה אנשי מליציה נוספים. הסך הכל של אבדות חיזבאללה בבסיסי שילוח הטילים ובמחסני הנשק והתחמושת (בביירות, בבקעה ובבעלבק) מגיע לכ – 1,100 אנשי חיזבאללה נוספים אשר פסקו מלהטיל טרור ולהעליב את ארצי.

כמו הרוב העצום של אנשי לבנון אני מתפלל שאף אחד לא יפסיק את ההתקפה הישראלית לפני שתפסיק לשבור את הטרוריסטים. אני מתפלל שהחיילים היהודים העברים יחדרו לכל פינה של דרום- לבנון ויגרשו, במקום שאנו נעשה זאת, את כל התולעים שמתחפרים שם.
כמו רוב הלבנונים, שמתי בקבוק שמפניה לקירור כדי לחגוג את ניצחון הישראלים.
אך אני מסכים למשפטו של מישל סרדו: שהם לוחמים גם עבור החופש שלנו, קרב
נוסף, "אשר בו לא הייתה" !

ובשם העם שלי, אני רוצה להביע את הוקרתי האין-סופית למשפחות הקורבנות הישראליים, אזרחים וצבאיים, אשר קרוביהם נפלו כדי שגם אני אוכל לחיות לפי זהותי. שיידעו שאני בוכה יחד איתם.

ובאשר לחבורת העלובים אשר פורחים בראש ארצי, הגיע הזמן שיבינו כי אחרי המלחמה הזאת, אחרי שבני הברית הטבעיים יפטרו אותנו מאלה שמונעים מאתנו להקים מחדש את המדינה, הפסקת אש לא תספיק. כדי להבטיח את עתיד לבנון, עליהם להבין שהגיע הזמן לעשות שלום עם אלה שאין לנו כל סיבה להלחם נגדם. רק השלום יכול להבטיח את השלום. מישהו אמור להגיד להם שבארץ הזאת עדיין לא למדו מה היא "אמת ודאית"...

*******
תרגום מצרפתית: אלעזר שפר
הדפסה בעברית: דינה מצליח
מביא לידיעת הכלל כשירות להסברה הישראלית: אריה דרוקמן