מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 6,990,700 איש חיים בישראל, 76% מהם יהודים ו-19.7% ערבים.
תוחלת החיים הממוצעת בישראל ממשיכה לעלות (82.38 לנשים לעומת 78.3 לגברים)ושיעורי הפריון- פחתו.
בסוף שנת 2005 מנתה אוכלוסיית מדינת ישראל 6,990,700 איש, מהם 5,313,800 יהודים (76% מכלל האוכלוסייה) ו-1,377,100 ערבים (19.7%). עוד כ-299,800 מוגדרים "אחרים" - אוכלוסייה הכוללת את מי שאינם מסווגים לפי דת, וכן נוצרים שאינם ערבים.
המוסלמים רושמים בחמש השנים האחרונות עלייה של 1.1% ומונים כ-1,140,600 נפש. שיעור הנוצרים לא השתנה ומונה 146,400 נפש, מתוכם 118,700 נוצרים ערבים; כך גם שיעור הדרוזים, שמונים 115,200 נפש. האוכלוסייה ללא סיווג דת מנתה 272,200 נפש. אוכלוסיית הזרים השוהים בישראל נאמדה בסוף 2005 בכ-178 אלף נפש.
האוכלוסייה בישראל היא אוכלוסייה עירונית בעיקרה: יותר מ-91% מתגוררים ביישובים עירוניים, המונים 2,000 תושבים ומעלה. שיעור הגידול השנתי של אוכלוסייה זו היה 1.7%. 28% מהאוכלוסייה העירונית במדינה מתגוררים באחת מחמש הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון-לציון ואשדוד, שחצתה לראשונה את קו 200 אלף התושבים והצטרפה למועדון זה).
האוכלוסייה הכפרית (יישובים שמנו פחות מ-2,000 תושבים, גם אם אינם חקלאיים) מנתה כ- 608 אלף נפש, ושיעור הגידול השנתי בה מגיע ל-2.8% (בדומה לשנת 2004). בקרב האוכלוסייה הכפרית ישנה מגמה של גידול אוכלוסייה, בעיקר כתוצאה מהגירה פנימית של תושבים אל אזורי ההרחבות ביישובים, שבהם שיעור הגידול עלה בהשוואה לשנה הקודמת, והוא גבוה יחסית גם בהשוואה לממוצע הארצי.
בשני מחוזות נרשם גידול אוכלוסייה מעל לממוצע הארצי: במחוז ירושלים (גידול שנתי של 2.3%) ובמחוז המרכז, שהוא בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר (גידול שנתי של 2.2%). מחוז הדרום עבר את סף מיליון התושבים (1,002,400 נפש) וגדל ב-1.8%. בהשוואה לשנה הקודמת, נשמר קצב הגידול במחוז תל-אביב (גידול שנתי של 1.1%), במחוז הצפון (1.6%), במחוז חיפה (0.8%) ובאזור יהודה והשומרון (5.2%).
מנתוני השנתון הסטטיסטי עולה עוד כי צפיפות האוכלוסייה בישראל ממשיכה לעלות, והיא גבוהה יחסית למדינות אחרות. בשנת 2005 נרשמה בארץ צפיפות אוכלוסייה של כ-305 נפש לקילומטר רבוע (לשם השוואה, בשוויץ, ששטחה דומה לזה של ישראל, הצפיפות היא 62 נפש לקמ"ר). האזור המאוכלס ביותר, אזור מרכז הארץ, הוא בעל צפיפות ממוצעת גבוהה ביותר של כ-1,937 נפש לקמ"ר, בהשוואה לצפיפות של כ-70 נפש לקמ"ר במחוז הדרום.
את מצעד היישובים הצפופים ביותר מובילה בני-ברק, עם 19,871 נפשות לקמ"ר, אחריה בת-ים (כ-15,816.5 נפש), גבעתיים (15,216.6), קריית-מוצקין (10,463.7) ורמת-גן (9,725.2). היישובים הכי פחות צפופים הם ירוחם (223.1), ערד (249.9), בוקעאתא (277.5), עומר (305.1) ויאנוח-ג'ת (381.0).
בשנת 2005 חלה ירידה ניכרת במספר התושבים שהודיעו על שינוי כתובת בין יישובים. רמת ההגירה בין יישובים בשנה זו הייתה הנמוכה ביותר מאז שנות השמונים. כיווני ההגירה הפנימית כמעט לא השתנו, והיעד העיקרי נותר מחוז המרכז (אם כי שיעור המעבר אליו צומצם). גם באזור יהודה והשומרון נרשם מאזן הגירה חיובי, אך בשיעורים נמוכים יותר ביחס לשנה הקודמת.
ביישובים עירוניים גדולים (יותר מ-100 אלף תושבים) נמשכה המגמה של מאזני ההגירה השליליים, כלומר: מספר היוצאים גבוה ממספר הנכנסים. בירושלים, בדומה לשנים קודמות, נרשם מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר (5.8 אלף), להבדיל מתל-אביב (מאזן חיובי של 3.7 אלף נפש בשנת 2005). מחוז תל-אביב רשם לראשונה זה שנים מאזן חיובי. ביישובים עירוניים קטנים (מ- 2,000 עד 20 אלף תושבים) מאזן ההגירה ממשיך להיות חיובי.
נוצר:
9/19/2006 1:50:00 PM
עודכן:
9/19/2006 1:55:00 PM
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |