זהו שיר לצפון

היה זה רק טבעי שתוך פחות מחודש אחרי המלחמה ייארגן משרד התיירות יחד עם משרד צבור גלילי סיור עתונאים בעקבות הקטיושות בצפון. ואכן משרד 'תקשורות' הרים את הכפפה והרים יומיים של סיור שהוא גם מרגש וגם מענג.

המסלול שנבחר היה בעקבות ישובים ומקומות בצפון שאימת הקטיושות נחתה עליהם והרסה להם את הקיץ, כלומר, את שיא עונת התיירות. לפיכך זימנו אותנו כדי שנציל את מה שעוד ניתן להציל.
ככה שיצא שכולם באו על ספוקם: אנו שהיינו צמודים בחודשים יולי אוגוסט לטלויזיה גומעים כל פיסת מידע וכל פיסת מקום שהקטיושה עשתה בו שמות ותושבי הצפון שחיכו לנו כדי להמחיש לנו שהכל בעצם חלף כמו איזו סופת צונאמי שבאה ונעלמה.

יום ראשון
פתחנו בקבוץ יראון. קשה להאמין שמקום הפסטוראלי הזה היה בזמן המלחמה שטח צבאי סגור. באגם יראון משתכשכים להם איילים, ברבורים, אנפים וילדים ששטים בסירות פדלים. קבוץ יראון גם מטפח יקב שמייצר את יינות ייראון הידועים. מרכז המבקרים נמצא בתוך הכרמים כשמעליו משקיף מוצב חיזבאללה לשעבר. סיירנו באולמות הייצור בין מיכלי הנירוסטה וחביות היין וטעמנו מן היינות.
במרכז המבקרים גם מתקיימים אירועים כמו ארוחות וקונצרטים, חגיגות בציר וערבי שירה.

ארוחת צהרים דשנה אכלנו במלון 'מצפה הימים' הסמוך לראש פינה, שניצל את תקופת המלחמה כדי להוסיף אגף חדש. האגף מוסיף נופך מהודר למלון המקסים הזה שהוא שילוב של חוות בריאות, בית מלון ומשק אורגאני . המלון נכלל בקטלוג המלונות הבילנאומי CHATEAUX ET RELAIX שמאכלס רק בתי מלון יחודיים ובעלי רמה ואיכות בינלאומית.

את שעת בין הערביים בילינו בשייט קייקים שהיווה אתנחתא מרעננת מכל הדחיסות של היום. המיתחם שמופעל על ידי קבוץ כפר בלום ומושב בית הלל חזר רק עכשיו לפעילות.

בהתחלה היה מפחיד להיכנס לקייקים ועוד לשוט בהם אבל אחרי כמה דקות של בלבול זה הפך לחוויה כיפית של צחוקים והנאה. היה ממש כיף לשוט בין הצמחיה העשירה ומעל המפלים הקטנים.

משם קפצנו לקובץ גונן שגם הוא כמו רוב ישובי הצפון הקים שורת צימרים . כפר הנופש של גונן מורכב מבקתות עץ יפות ונינוחות. כושי, מנהל כפר הנופש, ספר שבזמן המלחמה עפו שם מאות קטיושות אבל למזלם נפלו רק ליד הקבוץ. היום כפר הנופש מונה 18 בקתות אבל מתוכנן להגיע עד 40 בקתות.

בערב הגענו עייפים אך מרוצים למלון 'פסטורל' בקבוץ כפר בלום שידוע בסופי השבוע המוסיקלים שלו ובפסטיבל יהדות המתקיים בו מדי שנה.
מאז הפעם האחרונה שבקרתי שם לפני כשנה התווסף למלון אולם כנסים חדש המאובזר בטכנולוגיה חדישה. דובי בנארי המנכ"ל מקווה שיבואו לשם כנסים של רופאים, עורכי דין וכל מיני מומחים מהארץ ומחו"ל.

כמו תמיד מתקיימים במלון קונצרטים יפהפיים שמושכים אליהם קהל איכותי. דובי בנארי שידרג גם את חדרי המלון וכך הפך את 'פסטורל' מכפר הארחה בינוני למוקד משיכה ושם נרדף לאיכות.

יום שני
למחרת אכלנו ארוחת בוקר ב'בית שלום' במטולה אצל חיים ומרים הוד. חיים שהוא דור שלישי במקום מתרפק על סבא רבא שלו שהקים את בית האבן היפהפה הזה שהיום הוא מסעדה ובית הארחה שמרוהט בטוב טעם.
הבית, מבנה אבן עם לבנים חשופות, נשמר כמות שהוא כשבמשך השנים נוספו לו חדרים.

חיים ומרים שארחו אותנו בחום ספרו שעל ארוחות הבוקר ממונה חיים שמגיש גבינות, ריבות וביצים תוצרת בית, ואלו מרים ממונה על העיצוב. חוץ מזה יש לזוג גם כמה דונמים של מטעי תפוחים שחיים אחראי על התחזוקה השוטפת שלהם.

סיירנו עם חיים במטעי התפוחים שלו ושם השקפנו על המוצבים של החזבאללה ושמענו הרצאה מאלפת מתא"ל קובי מרום על מהלכי מלחמת לבנון השנייה ועל הצפוי לנו בעתיד (לא מזהיר).

ככה המשכנו בעקבות הקטיושות עד שהגענו לגלעד לזכר 12 חיילי המילואים שנמחו בבת אחת ליד האריה השואג של יוסף טרומפלדור בכפר גלעדי. היה קשה לשבת שם ולהקשיב לנציג של קבוץ כפר גלעדי בלי לחשוב על 12 החללים שלנו שנקטפו בגלל קהות חושים רגעית.

תחנה נוספת ביום העמוס הזה היתה אגם החולה, שדי הרבה דונמים שלו נשרפו במלחמה. במרכז המבקרים 'עופריה' הראו לנו מיצג יפהפה על חיות כולל חידון טריוויה משעשע וחווינו מעוף 'וירטואלי' עם הצפורים.

בתוך כל זה עוד הספקנו לבקר במוזיאון לצילום שנמצא בפארק התעשייה בתל חי ומציג תערוכות צילום של גדולי הצלמים בעולם. כרגע מוצגת שם תערוכה מרתקת של דורותיא לאנג המופלאה, צלמת אמריקאית שצלמה פועלים אמריקאים בשנות המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית . כמו כן תלוייה שם כולל סדרת תצלומים מדהימה של ארץ ישראל בראשית המאה העשרים שצילם ליאו קאן, יהודי עשיר שהגיע לכאן ב 1912 וצילם תצלומים נדירים של הישוב העברי וארץ ישראל על נופיה .

את הסיור סיימנו בארוחת צהרים דשנה ועסיסית במרום גולן במסעדת בוקרים שמתמחה בסטייקים ובשרים.
קנחנו במנה אחרונה שהוגשה לנו בבית קפה שקרוי 'קופי ענאן' שמבליח כמו מתוך ענן ומכאן שמו, ומשקיף על קונייטרה ועל כפרים סוריים נוספים.
אי אפשר היה להתעלם מהמתח הזה בין פסטורליה מענגת ומציאות שיכולה להתהפך בכל רגע.

נסענו בעקבות המלחמה ומצאנו צפון פורח שוקק שמתנער במהירות מהצלקות שהותירה בו המלחמה ומצפה רק לכם, לנו, עם ישראל, שנבוא ונציף אותו באהבה....