המכורים לשוקולד

חוקרים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת קופנהגן מצאו לאחרונה שאכילת שוקולד מריר עשויה להיות הפתרון לשמירה על המשקל.



אני לא יודעת אם ספרתי לכם כבר קודם אך אני נמנית על המכורים לשוקולד. אין שוקולד שאני לא אוהבת. רק הצורה כבר מעלה ריר בפי.
כן.. עשרים שנה אני מנסה להיגמל ועדיין לא הצלחתי. בעצם – למדתי לאכול אותו במעט. אבל קשה להגיד שנגמלתי. הדרך שעוזרת לי לא לגעת בו היא שאין בינינו מגע. כאשר הוא איננו בבית – אני לא זוכרת אותו. אך אם במקרה נכנסה חפיסה – אני כל היום "משוחחת" איתה. היא קוראת לי, מפתה אותי, אנחנו "מנהלות שיחות" וברוב המקרים אני "נשברת" והיא מגיעה אל פי. הרבה שנים מנת הפינוק השבועית שלי היא חפיסה אחת. לפעמים אני מוצאת במרכול מבצעים. 3 או 4 או 5 חפיסות במחיר מוזל.

לא חשוב לי אם יש מבצע מאד כדאי – לי הוא תמיד לא כדאי. אם אקבל 5 במחיר אחד – יעלו לי אחר כך הבגדים שאצטרך לקנות לאחר אכילת 5 החבילות. מוכר למישהו מכם??.
אבל למדתי משהו על בשרי שאולי יעזור גם למישהו מכם. (לחלק מאנשי זה עוזר.).
עברתי לאכול שוקולד עם אחוזי מוצקי קקאו גבוהים ביותר. שוקולד מריר עם 70 או יותר אחוזים של מצקי קקאו. השוקולד הוא מריר, טעים, בריא יותר מהאחרים ומעלתו הגדולה היא שאפשר להפסיק לאכול אותו אחרי מספר קוביות. השבוע מצאתי כתבה שאישרה לי את הממצאים. אחרי אכילת שוקולד מריר אוכלים גם פחות אוכל.

אם גם אתם נמנים עם חובבי השוקולד המריר, המחקר הבא ישמח אתכם מאוד. ואם עדיין אינכם מחובבי המריר מריר הזה – נסו להתרגל איליו. זה משתלם.
חוקרים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת קופנהגן מצאו לאחרונה שאכילת שוקולד מריר עשויה להיות הפתרון לשמירה על המשקל.

החוקרים ביקשו להשוות את ההשפעה של אכילת שוקולד מריר ושוקולד חלב, הן על התיאבון והן על צריכת קלוריות נוספת. לשם כך הם גייסו 26 גברים בריאים ובעלי משקל תקין, שהוזמנו לשני מפגשים נפרדים. לפני כל מפגש הם התבקשו לצום במשך 12 שעות, ואז הוצע להם לאכול 100 גרם שוקולד, שהם יכלו לאכול במשך 15 דקות. במפגש הראשון השוקולד שהם קיבלו היה מריר, ואילו במפגש השני הם קיבלו שוקולד חלב.

במהלך חמש השעות הבאות התבקשו המשתתפים לדווח בכתב מדי חצי שעה על מידת התיאבון שלהם – עד כמה הם רעבים או שבעים, האם הם חשים תשוקה למאכלים ספציפיים, ועד כמה היה השוקולד שאכלו טעים להם. שעתיים וחצי לאחר אכילת השוקולד הוצעה למשתתפים פיצה, והם קיבלו הוראה לאכול עד שיחושו שבעים ומסופקים. לאחר הארוחה נרשמה כמות הקלוריות שכל משתתף צרך.

הממצאים היו מפתיעים. במפגש שבו המשתתפים אכלו שוקולד מריר, כמות הקלוריות שהם צרכו מאוחר יותר באכילת הפיצה הייתה נמוכה ב־15% לעומת המפגש שבו הם אכלו שוקולד חלב. המשתתפים גם דיווחו שאכילת השוקולד המריר גרמה להם לחשוק פחות במאכלים מתוקים, מלוחים או שמנים. אמנם, לדעתי 26 אנשים זה מספר קטן מידי כדי להסיק מסקנות אך בכל זאת – יש תקווה. לא???

טיפ נוסף בעניין השוקולד – נסו לאכול שוקולד מריר לחולי סוכרת – ללא סוכר. שוקולד זה עוזר עוד יותר להסתפק במועט. פעם היו בחנויות שקיות קטנות של שוקולד מריר ללא סוכר באריזות קטנטנות. 16 קלוריות לקובייה עטופה. זה היה ממש נחמד. בזמן האחרון לא נתקלתי באריזות אילו אך יתכן שאפשר עדיין למצאן ואז הפתרון נוח הרבה יותר!



*** הכתבה לקוחה מתוך פורטל התזונה והדיאטהhttp://www.diets.co.il